25 / 67
23
הריכוזים באוויר, ההסעה ותוצרי הפירוק של חומרי הדברה זרחניים אורגניים בעמק החולה
והשפעותיהם הנוירוטוקסיות על ילדים, החשופים כרונית לחומרי ההדברה בריכוזים נמוכים
בשדות עמק החולה נעשה שימוש אינטנסיבי בזרחנים אורגניים (ז"א) חקלאיים. הם עלולים
להיוותר באוויר זמן רב לאחר הריסוס, אף שלמרביתם לחץ אדים נמוך. המחקר הנוכחי נועד
לבדוק את ההשפעות הנוירו התנהגותיות של החשיפה הכרונית ובמינון נמוך לז"א על ילדי
האזור, ואת הקשר בינן לבין הריכוזים האטמוספריים של ז"א עיקריים בעמק. במחקרים
קודמים (7791-7891) נצפו השפעות נוירו התנהגותיות עונתיות בקרב תושבי קיבוצים בעמק
עקב החשיפה לז"א. המחקר הנוכחי בחן זאת בילדי בתי ספר באותם הקיבוצים, בני 8-21
), בשלוש תת–קבוצות: (1) ילדים המתגוררים במרכז העמק ולומדים בבתי ספר בעמק
n
=135(
); %48 מהילדים
n
=45(
); (2) ילדים הלומדים באותם בתי ספר ומתגוררים בשולי העמק
n
=51(
בשתי תת–הקבוצות הם בני דור שני לחשיפה לז"א - לפחות אחד מהוריהם התגורר בעמק
) - ילדים בני אותם גילים
n
=39(
במשך שלושה עשורים לפחות; (3) תת–קבוצה לביקורת
המתגוררים בקיבוץ בעמק בית שאן שבו נעשה שימוש מינימלי בז"א זה כמה עשורים. בוצעו
המפרק ז"א. דגימות
PON-1
מבחנים קוגניטיביים ונדגם רוק לכימות הפולימורפיזם הגנטי של
שתן נאספו בשלוש שנים בעונות הריסוס, למדידת המטבוליטים של ז"א.
דרג בין החשיפה לז"א ובין ההישגים הקוגניטיביים במבחני המסלולים
ִ
ממצאים: נמצא מ
), סימול הספרות, מבחן פרדו (בתתי–המבחן ביד הסוב–דומיננטית ובשתי הידיים בו–
B
(
) ובמבחן התפיסה המרחבית. המבחנים המכילים אלמנטים של
A
זמנית), במחיקת הספרות (
תאם הפוך בין המיומנות הידנית לדרגת החשיפה לז"א.
ִ
סריקה היו מובהקים יותר, ונמצא מ
דגימות המעבדה עדיין נבדקות. במקביל, נחקרו הריכוזים, ההסעה והפירוק הפוטוכימי של
ז"א נפוצים באטמוספרה בעמק. מדידות שדה של ריכוזי ז"א מורחפים ביישובים הסמוכים
לשדות החקלאיים הצביעו על שונות רבה במרחב ובזמן. מדידות אלו העידו שחומרי ההדברה
המרוססים בשדות עלולים להגיע ליישובים הסמוכים הן בזמן הריסוס (רחף ראשוני) והן
בימים שלאחריו (רחף שניוני). הריכוזים המרביים נמדדו בעת הריסוס. מודל פיזור מזהמים
) שימש לחקר ההסעה האווירית של חומרי ההדברה שנדגמו בעמק
CALPUFF
אטמוספרי (
במהלך אירועי הריסוס. תוצאות המודל שחזרו בהצלחה את מגמת השינויים שנצפו, אך
העריכו בחסר את הריכוזים האטמוספריים סמוך לשדה. עבודת מעבדה נוספת התמקדה
בחקר תהליכי הפוטו אוקסידציה של כלורפיריפוס (ז"א נפוץ) הספוח על פני משטחים
שונים (קרקע, עלים וזכוכית), כדי להעריך את חשיבותם של תהליכים אלו על גורל הז"א.
תוצאות מחקר זה מעריכות טוב יותר את הריכוזים האוויריים של ז"א חקלאיים נפוצים
ושל תוצרי פירוקם ומצביעות על הסיכונים האפשריים הכרוכים בחשיפה כרונית של ילדים
לריכוזים נמוכים של ז"א.
פרסומים
(1)
Finkelstein,Y., Milatovic, D., Lazarovici, P., Ophir, A., Richter, E.D., Aschner, M., Lecht, S., Marcinkiewicz,
C., Lelkes, P.I., Zaja-Milatovic, S., Gupta, R.C., Brodsky, B., Rosengarten, A., Proscura, E., Shapira, E., &
Wormser, U. (2010). Peaceful use of disastrous neurotoxicants.
NeuroToxicology, 31
, 608-620.
(2)
Finkelstein, Y., Ophir, A., Aschner, M., & Richter, E.D. (2010). Is there a consistent cognitive
and neurobehavioral pattern of toxicity following acute, delayed or chronic exposures to
organophosphates?
NeuroToxicology, 31
, 608-612.
(3)
Finkelstein, Y., Richter, E.D., & Aschner, M. (2011). Epidemiological and clinical studies on acute
and chronic organophosphate-induced neurotoxicity in Israel. In T. Satoh, & R.C. Gupta (Eds.),
Anticholinesterase pesticides: Metabolism, neurotoxicity, and epidemiology
(pp. 456-457). Hoboken,
N.J.: John Wiley & Sons.
1
יורם פינקלשטיין
2
יעל דובובסקי
2
מיכל סגל רוזנהימר
3
אליהו ריכטר
|
1
אליקים דויטש
1. המרכז הרפואי שערי צדק ירושלים
2. הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
3. האוניברסיטה העברית - הדסה
2013-2009
מענקי מחקר רב שנתיים