Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  31 / 67 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 31 / 67 Previous Page
Page Background

29

מידת ההשפעה של חשיפה תוך רחמית למעכבי בעירה ולפתלאטים על תוצאי הלידה

השערה: (1) בישראל, נשים בהיריון וילדיהן חשופים בצורה נרחבת לפתלאטים ולמעכבי

); (2) לחשיפה לחומרים אלו במהלך ההיריון השפעה שלילית

BFRs

בעירה ברומידיים (

על העובר.

כמעכבי בעירה נמצאים במוצרים רבים. פתלאטים נמצאים במוצרים רבים, כגון

BFRs

רקע:

תרופות, חומרי בנייה ומוצרים אישיים.

ופתלאטים בגוף באמצעות מדידה של

BFRs

מטרות המחקר: (1) להעריך את מידת הימצאות

רמת החומרים הכימיים האלו בדם ובשתן של האם ובדם טבורי בקרב כמה תת אוכלוסיות

ולפתלאטים ובין: (א) סיבוכי היריון;

BFRs

מייצגות; (2) לבדוק אם יש קשר בין חשיפה ל

(ב) מדידות השוואתיות בלידה; (ג) מומים באברי המין; (ד) תפקודי בלוטת מגן אצל האם

והיילוד, ורמת הורמוני מין וקורטיקוסטרואידים; (3) ליצור מאגר ביולוגי של חומרים אלו

וכן של אמצעים אחרים (מקוניום, חלב אם, דם אב ושתן) - לשם ביצוע עבודות מחקר

בעתיד, וכן ליצור דרכי מעקב אחר תינוקות אלו לשם הערכת התפתחות וגדילה.

בישראל. המידע הקיים כיום, על חשיפה

BFRs

הצדקה: אין מחקרים על מידת החשיפה ל

לפתלאטים בישראל בקרב נשים בהיריון, מוגבל. יש צורך בעוד נתונים כדי להעריך את מידת

ההשפעה של החומרים הכימיים על אוכלוסיות פגיעות כגון נשים בהיריון וילדים.

שיטות המחקר: מחדרי הלידה של המרכז הרפואי סוראסקי ושל בי"ח אסף הרופא ייאספו 005

זוגות אם ילד המייצגים את תת האוכלוסיות בישראל. בדם אם ובדם טבורי תיבדק נוכחות

, ובשתן תיבדק נוכחות של פתלאטים. האימהות ימלאו שאלון הנוגע לצורת חייהן,

BFRs

של

ופתלאטים. בלידה ייערכו בדיקות

BFRs

לנתונים דמוגרפיים ולשימוש במוצרים המכילים

אנתרופומטריות. ייבדקו תפקודי בלוטת מגן אצל האם והתינוק וכן רמות הורמוני מין

וקורטיקוסטרואידים. הבדיקה הכימית תיעשה במכון הלאומי לבדיקת שאריות במזון. בדיקת

איכות של הדגימות תתבצע במעבדה בין לאומית.

התרומה האפשרית לבריאות סביבתית בישראל: מחקר זה יספק מידע חשוב על מידת

החשיפה לחומרים כימיים במהלך ההיריון ויגלה אם חומרים אלו מצטברים במהלך ההיריון,

תקופה חשובה במיוחד בכל הקשור להתפתחות. מחקר זה יגלה את מידת החשיפה בישראל

בכלל ובתת אוכלוסיות בפרט. מידע זה חיוני ביותר לציבור הרחב, לאנשי מקצוע, למדענים

ולקובעי מדיניות כדי שיוכלו, באמצעותו, להעמיק את הידע ולספק המלצות מעשיות בעתיד.

מחקר זה יוסיף לספרות הבין לאומית ההולכת וגדלה על חשיפה למזהמים סביבתיים ועל

ההשפעות הבריאותיות שעלולות להיות לחשיפה כזאת.

2

דרור מנדל

|

1

מתתיהו ברקוביץ

3

פאם פקטור ליטוואק

4

תמר ברמן

|

1

יוסף טובבין

5

סטפן סובק

|

5

מלכה בריצי

2

רונית לובצקי

|

6

עמליה לוי

1. מרכז רפואי אסף הרופא

2. המרכז הרפואי תל אביב

ע"ש סוראסקי

3. אוניברסיטת קולומביה,

ארצות הברית

4. משרד הבריאות

5. משרד החקלאות ופיתוח הכפר

6. אוניברסיטת בן גוריון בנגב

-2012

מענקי מחקר רב שנתיים