36 / 67
34
מענקים למחקרי פיילוט
הטיה בסיווג עקב טעויות בהערכת חשיפה היא מגבלה מרכזית בספרות הרפואית המדעית
העוסקת בנזקי זיהום אוויר. בעבר דיווחה קבוצת המחקר שלנו, באמצעות שימוש במודל
קריגינג פשוט, על קשר בין חשיפה כרונית לזיהום חלקיקי (חלקיקים מרחפים שקוטרם קטן
מ 5.2 מיקרומטרים) במקום המגורים ובין תוצאים קליניים שונים (לרבות תחלואה חוזרת
ותמותה) במעקב ארוך–טווח על עוקבת נבדקים שעברו אוטם ראשון בשריר הלב בגיל 56
שנים ומטה במרכז הארץ. עם זאת, מודל החשיפה שהשתמשו בו התבסס על נתוני תחנות
לניטור איכות אוויר ולקה בשל כך בכיסוי מוגבל, הן מבחינה מרחבית והן מבחינת רצף הזמן.
לאחרונה פיתחו חברים בקבוצת המחקר שלנו מודל חדשני להערכת חשיפה לזיהום אוויר
מתחבורה המאפשר הערכה מדויקת יותר הן בזמן והן במרחב. במסגרת המחקר המוצע יוערך
הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר שמקורו בתחבורה ובין תוצאים קליניים במעקב רב שנים
). מודל זה, אם
n
=1,191(
בקרב משתתפי המחקר הישראלי על אוטם ראשון בשריר הלב
יימצא מתאים לשימוש, יוכל לשמש בעוד מחקרים אפידמיולוגיים, על אוכלוסיות אחרות
ובמקומות שונים.
אבק מרחף קטן מ 5.2 מיקרומטר הוא אינדיקטור מבוסס לחשיפה לחלקיקים מזיהום אוויר
שגורמת בעיות בריאות עקב חשיפה - ארוכת טווח או קצרת טווח - לריכוזים גבוהים.
חשיפה כזאת יכולה לגרום לתחלואה ואף לתמותה עקב דלקות בדרכי הנשימה, התקפי לב,
בעיות התפתחות של ריאות וכן לידות לא תקינות. ההערכה הגלובלית היא שכשלושה מיליון
אנשים מתים בכל שנה בעקבות חשיפה לזיהום אוויר, ושהקשר למחלות כרוניות והתופעות
הנלוות אליהן גורם לאובדן של שנות חיים בריאות רבות ולהוצאת משאבים כלכליים רבים.
במחקר זה נצטרף לרשת בין לאומית חדשה שתנסה ליצור בסיס נתונים להערכת חשיפה של
האוכלוסייה לזיהום זה באמצעות לוויינים. התחנה תוצב במכון ויצמן. נתוני הרשת הזאת
יאפשרו הערכה טובה יותר של חשיפה לאורך זמן ובסקלות מרחק מדויקות יותר. המידע יהיה
זמין לכל החוקרים בישראל ובעולם.
2
דוד ברודאי
|
1
יריב גרבר
1
דוד שטיינברג
1. אוניברסיטת תל אביב
2. הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
-2014
1
אילן קורן
|
1
ינון רודיך
1. מכון ויצמן למדע
-2014
זיהום אוויר תחבורתי ותמותה באוכלוסייה בסיכון:
יישום מודל חשיפה חדשני
תחנה קרקעית לשיפור הערכות חשיפה למזהמים על ידי
לוויינים עבור מחקרים לבריאות הציבור