Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  35 / 67 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 35 / 67 Previous Page
Page Background

33

מענקים למחקרי פיילוט

הערכת עומס המזהמים האנדוקריניים בקרב תושבי קהילה כפרית

החיה לפי אורח חיים צמחוני אורגני: פרויקט אמירים

הערכת ההשפעה של שתיית מי ים מותפלים עם חוסר מגנזיום ויודיד

על בריאות הציבור בישראל

) נחשדים בגרימת מחלות אשר שכיחותן

EDCs

כימיקלים משבשי מערכות הורמונליות (

עלתה בעשורים האחרונים, כגון השמנת יתר, סוכרת, שיבושים במערכת הרבייה וממאירויות

בעלות רקע הורמונלי. מחקרי ניטור של אוכלוסיות מצביעים על שוני גאוגרפי בחשיפה

לכימיקלים אלה, שאולי מבטא גם שוני באורחות החיים. מחקר הניטור הישראלי הראשון

A

, כגון ביספנול

EDCs

הצביע לאחרונה על עומס רב של חשיפת האוכלוסייה הישראלית ל

ומטבוליטים של פתלאטים, בהשוואה לנתונים מקבילים בארצות הברית ובקנדה. השערת

העבודה הייתה שבקרב תושבי הכפר אמירים בגליל העליון, המנהלים אורח חיים צמחוני/

טבעוני/אורגני, נמצא עומס נמוך יותר של חשיפה לחומרים אלה בהשוואה לנתוני האוכלוסייה

הכללית של אוכלי כול בישראל. שלב איסוף הדגימות הסתיים, ובימים אלה נקבע ריכוז

). תוצאות אלה יושוו לנתוני

mass spectrometry

החומרים באמצעות ספקטרומטריית מסה (

האוכלוסייה הישראלית וינותחו ביחס לנתונים הרבים שהתקבלו משאלונים על אורחות חיים

ותזונה של המשתתפים, וכן ביחס לנתונים אנתרופומטריים שנאספו. אישור הנחת עבודה זו

יאפשר לתכנן עבודה התערבותית ארוכת טווח שתבדוק השפעה של שינוי באורחות חיים.

התפלה נרחבת של מי ים בישראל גורמת לחוסר במגנזיום במי שתייה לאוכלוסייה.

ירידה בצריכת המגנזיום עלולה לגרום מחלות קרדיו וסקולריות ואחרות. מטרתו של

המחקר היא בדיקת הקשר בין צריכת מי ים מותפלים, מגנזיום ממזון ושתייה ורמת

), סוכרת, יתר לחץ דם וסרטן המעי הגס.

AMI

מגנזיום בסרום בחולי אוטם לב חריף (

AMI

ייבדקו: (1) הקשר בין מגנזיום בנסיוב בקבלה לאשפוז ובין תוצאים קליניים בחולי

), ב 836,11 חולים

ACSIS

באשפוז ובמעקב של שנה; הבדיקה תיעשה במחקר רב מרכזי (

שאושפזו בשנים 2002-3102, לפי רמות מגנזיום ותוצאים קרדיאליים בנטרול גורמי סיכון;

(2) מחקר במסד הנתונים של שירותי בריאות כללית על מגמות מגנזיום בנסיוב לאורך

השנים ועל הקשר בינן להיארעות המחלות שפורטו לעיל; (3) מעקב פרוספקטיבי אחר

003 חולים מאזור שמקבל בעיקר מי שתייה מותפלים, במרכז הרפואי ע"ש שיבא, ואחר

051 חולים באזור שמקבל בעיקר מים שאינם מותפלים, במרכז הרפואי לגליל (נהריה);

(4) רמת היודיד בשתן של 051 נשים הרות, מאזורים שמקבלים מים מותפלים ומאזורים

שאינם מקבלים מים מותפלים, ותפקודי בלוטת התריס ביילוד. אם יימצא שצריכת מים

מותפלים היא גורם סיכון לתחלואה, יהיו לכך השלכות משמעותיות לבריאות הציבור,

ויהיה ביסוס מדעי להמלצה להוספת מגנזיום למים מותפלים בישראל.

2

תמר ברמן

|

1

קרן תורג'מן

3

תומס גואן

1. המרכז הרפואי תל אביב

ע"ש סוראסקי

2. משרד הבריאות

3. אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג,

גרמניה

-2013

2,1

מיטל שלזינגר

|

1

יונה אמיתי

2

מיכאל שכטר

3

מאיה לבנטר רוברטס

1. אוניברסיטת בר אילן

2. המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא -

תל השומר

3. שירותי בריאות כללית

-2014