הקרן לבריאות וסביבה | מענקים ומלגות

מענקי מחקר רב שנתיים

ניטור ביולוגי משמש כלי להערכת חשיפה לכימיקלים סביבתיים, באמצעות מדידה של

הכימיקלים או של תוצרי פירוק שלהם ברקמות הגוף או בנוזלי גוף (למשל דם או שתן).

מכיוון שניטור ביולוגי הוא כלי חשוב להערכת האפקטיביות של מדיניות בריאות הציבור -

בהפחתת חשיפה לכימיקלים ספציפיים, במעקב אחר מגמות בחשיפת הציבור לכימיקלים

סביבתיים, וכן בזיהוי רמות חשיפה גבוהות בקרב אוכלוסיות פגיעות, כגון קבוצות מיעוט

וילדים, מספר מדינות בעולם פיתחו תכנית לאומית לניטור ביולוגי. המטרות של המחקר

היו לבדוק אם רמות חשיפה לכמה מזהמים סביבתיים באוכלוסייה בישראל שונות מאלו של

אוכלוסיות בארצות הברית ובאירופה, וכן לבדוק אם תזונה היא מקור חשיפה חשוב למזהמים

סביבתיים בישראל.

המחקר הנוכחי סיפק מידע חשוב על חשיפה של הציבור בישראל למגוון מזהמים סביבתיים,

, פתלאטים, עישון סביבתי ופחמימנים

ובכלל זה חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים, ביספנול

ארומטיים רב טבעתיים. במחקר נמצא כי חשיפה לכמה מזהמים סביבתיים בישראל גבוהה

בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בעולם: חשיפה לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים, עישון

סביבתי ופתלאטים. במחקר זוהו גם כמה גורמים דמוגרפיים ותזונתיים לחשיפה למזהמים

בשתן היו גבוהות בקרב יהודים לעומת ערבים ודרוזים, והן היו

סביבתיים. רמות של ביספנול

גבוהות בקרב מעשנים לעומת לא מעשנים. בנוגע לתוצרי פירוק של זרחנים אורגניים, הריכוזים

של סך תוצרי הפירוק היו גבוהים בקרב משתתפים עם הכנסה גבוהה ובקרב משתתפים עם

צריכה גבוהה של פירות (מעל אחוזון 57). בנוגע לריכוז של קוטינין בשתן, שהוא סמן לחשיפה

לעישון סביבתי, ריכוז קוטינין בשתן מעל סף הגילוי היה קשור למין, גיל ומעמד סוציו אקונומי.

השפעות של המחקר על בריאות וסביבה בישראל הן (1) מחויבות של משרד הבריאות להמשיך

בניטור ביולוגי באוכלוסייה הכללית בישראל, כולל תכנית לשלב ניטור ביולוגי בסקר "מב"ת"

התזונתי הבריאותי הלאומי אשר מתוכנן לשנת 5102; (2) נתונים התומכים במדיניות לצמצום

השימוש בזרחנים אורגניים בחקלאות בישראל; (3) נתונים התומכים במדיניות לצמצום חשיפה

של לא מעשנים לעישון סביבתי בישראל.

פרסומים

(1)

Berman, T., Goldsmith, R., Göen, T., Spungen, J., Novack, L., Levine, H., Amitai, Y., Shohat, T.,

& Grotto, I. (2013). Urinary concentrations of environmental contaminants and phytoestrogens in

adults in Israel.

Environment International, 59

, 478-484.

(2)

Berman, T., Goldsmith, R., Göen, T., Spungen, J., Novack, L., Levine, H., Amitai, Y., Shohat, T., &

Grotto, I. (2013). Urinary concentrations of organophosphate pesticide metabolites in adults in Israel:

Demographic and dietary predictors.

Environment International, 60

, 183–189.

(3)

Levine, H., Berman, T., Goldsmith, R., Göen, T., Spungen, J., Novack, L., Amitai, Y., Shohat, T., &

Grotto, I. (2013). Exposure to tobacco smoke based on urinary cotinine levels among Israeli smoking

and nonsmoking adults: A cross-sectional analysis of the first Israeli human biomonitoring study.

BMC Public Health, 13

, 1241.

(4)

Berman, T., Goldsmith, R., Göen, T., Spungen, J., Novack, L., Levine, H., Amitai, Y., Shohat, T., &

Grotto, I. (2014). Demographic and dietary predictors of urinary bisphenol A concentrations in adults

in Israel.

International Journal of Hygiene and Environmental Health, 217(

6), 638-644.

(5)

Levine, H., Berman, T., Goldsmith, R., Göenc, T., Spungen , J., Novack, L., Amitai, Y., Shohat, T.,

& Grotto, I. (2014). Urinary concentrations of polycyclic aromatic hydrocarbons in Israeli adults:

Demographic and life-style predictors.

International Journal of Hygiene and Environmental Health

Advance online publication. doi:10.1016/j.ijheh.2014.09.004

תמר ברמן

איתמר גרוטו

יונה אמיתי

רבקה גולדשמיט

תמי שוחט

1. משרד הבריאות

2. אוניברסיטת בר–אילן

3. המרכז הלאומי לבקרת מחלות

2013-2009

הערכת חשיפה למזהמים סביבתיים מסוימים באוכלוסייה הישראלית