הקרן לבריאות וסביבה | מענקים ומלגות

במזרח התיכון, ובכלל זה בישראל, נמדדו ריכוזי רקע גבוהים יחסית של אבק עדין שמקורו

במדבריות של צפון אפריקה וחצי האי ערב. מחקרים רבים מצביעים על קשר אפשרי בין

ריכוזים גבוהים של חלקיקים מרחפים ובין עלייה בשכיחות של מחלות דרכי הנשימה. במחקר

הנוכחי אנחנו מצביעים על החשיבות של הובלת חלקיקים מארצות שכנות ועל ההשפעה שיש

למצבים הסינופטיים על הרכב החלקיקים ורעילותם.

ההשערה של המחקר הנוכחי היא שאפיון המצבים הסינופטיים עם אפיון כימי של

ולפיתוח דרכי התמודדות

באטמוספרה הוא תנאי הכרחי להערכת האפקט הבריאותי של

בישראל הקשורים הן

עם הבעיה. מטרות המחקר הן לחקור את היחסים מקור-מטרה של

למיקום הפיזי של מקורות ארוכי טווח והן להשפעת מקורות מקומיים, וכן להבין כיצד מצבים

סינופטיים משפיעים על מקורות הזיהום ועל הרכב ה

במחקר הנוכחי מצאנו שבעזרת החלוקה למצבים סינופטיים שונים אפשר להבחין בתכונות

כימיות ופיזיקליות של חלקיקים נשימים ולסווג תכונות אלה, אך רצוי לשלב את החלוקה עם

בחינת דגמים של זרימת אוויר ממודלים המאפשרים מעקב מדויק יותר אחר מקורות גושי אוויר.

נמצא כי יחס המקטע העדין לכלל החלקיקים משתנה על פי מקורות האוויר האופייניים למצבים

גבוה, והשונות

2.5

נמוך על פי רוב, היחס

השונים: בקיץ, במצב אפיק פרסי, ריכוז ה

בזמן ובמרחב של הריכוזים קטנה. החלקיקים מכילים ריכוז גבוה יחסית של מתכות רעילות כגון

ארסן וונדיום. במצבי הסעת אבק מדברי (כגון שקעים שרביים וקרים בסתיו, בחורף ובאביב)

נמוך יותר ומרבית המתכות הרעילות מגיעות

2.5

משתנים מאוד, היחס

ריכוזי

ממרכזים עירוניים השוכנים בדרכה של מסת האוויר. מבחינת ההתייחסות הציבורית לסכנות

הבריאותיות שבזיהום האוויר החלקיקי, חשוב לשים לב לכך שגם ריכוזים נמוכים של חלקיקים

מרחפים לא בהכרח מעידים על רמת סיכון נמוכה; צריך להתחשב בכיווני הרוחות ובמקורות

האוויר כדי להגיע למסקנות הנדרשות בנוגע למידת הסיכון בכל מצב נתון.

bioassay

לשם השגת מטרת המחקר השנייה נעשה שימוש בטכניקה של חישה ביולוגית (

) מהונדסים גנטית.

Escherichia coli

למטרה זו הורכב פאנל מדווח של 01 זני חיידקים (

כל אחד מרכיבי הפאנל תוכנן לדווח על מצב שונה של עקה באמצעות פליטת אות אור ניתן

). נמצא כי לפאנל המדווח, כפי שהודגם

luciferase

למדידה שמייצר האנזים לוציפראז (

במחקר זה, יש הפוטנציאל לספק תובנות חדשות בנוגע למנגנוני הרעילות של חלקיקים

אטמוספריים. יתר על כן: תגובות הפאנל, בשילוב עם מידע על זמינותם הביולוגית של רכיבי

הדגימה השונים, יכולות לשמש לזיהוי הרכיבים המקנים את הרעילות המדווחת.

פרסומים

(1)

Dayan, U., Erel, Y., Shpund, J., Kordova, L., Wanger, A., & Schauer, J.J. (2011). The impact of local

sources and meteorological factors on nitrogen oxide and particulate matter concentrations: A case

study of the Day of Atonement in Israel.

Atmospheric Environment, 45

, 3325-3332.

(2)

Kessler, N., Schauer, J., Yagur-Kroll, S., Melamed, S., Tirosh, O., Belkin, S., & Erel, Y. (2012). A

bacterial bioreporter panel to assay the cytotoxicity of atmospheric particulate matter.

Atmospheric

Environment, 63

, 94-101.

(3)

Erel, Y., Tirosh, O., Kessler, O., Dayan, U., Belkin, S., Stein, M., Sandler, A., & Schauer, J.J. (2013).

Atmospheric particulate matter (PM) in the Middle East: Toxicity, trans-boundary transport, and

influence of synoptic conditions. In P. Censi, T.H. Darrah, & Y. Erel (Eds.),

Medical geochemistry -

geological materials and health

. Springer.

אורי דיין

יגאל אראל

לבנה קורדובה

ג'יימס שאואר

אריה ונגר

1. האוניברסיטה העברית בירושלים

2. אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון,

ארצות הברית

3. המשרד להגנת הסביבה

4. אדם טבע ודין

2012-2008

)

2.5

אפיון ושיוך מקורות של חלקיקים אטמוספריים עדינים (

במצבים סינופטיים שונים בישראל

מענקי מחקר רב שנתיים