150 / 182
150
2017
, יולי
18
גיליון
פתאום זה הכה בי. התמכרתי לתחושת ההצלחה ורציתי להשתפר ולקבל עוד
ציונים טובים וכך המשכתי להשקיע ולקבל ציונים טובים בכל הבגרויות של כיתה
ט'. שמחתי, אך לרוע המזל בסיום השנה שמי שוב עלה בין המסומנים לעזוב את
בית-הספר. מר בן-גל קרא לי לשיחה בנוכחות יועצת בית-הספר והבהיר לי שזאת
הייתה השנה האחרונה שלי ב"צייטלין", שכן למרות השיפור בלימודים, ההתנהגות
שלי עדיין לא השתפרה. המשכתי להפריע למורות בצורה יוצאת דופן. גם אחרים
הפריעו, אך אני התבלטתי מעל כולם בדרכים יצירתיות. לעתים התבלטתי לחיוב,
אך לרוב, לצערי היה לשלילה. [...]
פנימיות יסכימו לקבל אותי - פנימיות לנוער בעייתי, אם
40-
מר בן-גל אמר ש
לנסח את זה במדויק. את השיחה בינינו חוויתי ככישלון גדול שלי: דווקא עכשיו?
כשהתחלתי לעשות שינוי? כשהפסקתי ללכת לגינה, התחלתי ללמוד כמו שצריך,
דווקא עכשיו רוצים לסלק אותי? ידעתי שלא השתדלתי מספיק אבל הייתי בטוח
שיש בי את הכוח להצליח אם רק אשתדל עוד טיפה.
"ברק, זימנתי אותך לשיחה הזו בשביל לבשר לך בשורה שאני אישית מאוד מצטער
לבשר", אמר מר בן-גל.
"אתם מעיפים אותי?", שאלתי בתמימות.
"לא, ברק, אנחנו לא מעיפים, אבל מה שהחלטנו זה שלא תמשיך ללמוד בבית
הספר לשנה נוספת. לא נשארו לנו ברֵרות, עברת על תקנון בית הספר ולא בפעם
הראשונה. יש כאן מורות שאומרות שזה או אתה או הן", אמר מר בן-גל.
"אני יודע, אבל לא תוכלו לסלוח לי עוד פעם אחת?" אמרתי.
"אני מצטער, אך הפעם אין לנו ברֵרה. אני רוצה להציע לך מספר פנימיות שתוכל
להתקבל אליהן ושם תסיים את הלימודים, אם אתה אומר שתשתנה, אך אצלנו זה
כבר לא אפשרי", אמר מר בן-גל.
הדמעות בקעו ממני בלי שליטה.
"אתם לא יודעים מה עברתי בחיים, אתם לא מכירים את אבא שלי ואת כל מה
שעברנו יחד. אני לא כמו כל הילדים כאן. זה שהסכמתי להישאר כיתה זה כבר פער
עצום מבחינתי. התחלתי להשתפר בציונים, הראיתי נכונות. אתם לא יכולים להעיף
אותי ככה עכשיו, לזרוק אותי לרחוב. אני לא אלך לבית-ספר אחרי שאצא מכאן,
אבל אם תשאירו אותי אתם לא תתחרטו. אני אהיה התלמיד הטוב ביותר. תלמידים
כאן עוד יבקשו ממני ללמוד אִתם. באמת שיש בי כוח, התעוררתי מאוחר מדי, אני
יודע. אבל תנו לי הזדמנות בבקשה", אמרתי.
כדי להשאיר אותי שנה נוספת בבית הספר, נאלץ מר בן-גל להתמודד עם הבעיות
שאני עלול לעשות, ובעיקר עם סגל מורים זועף שהמליץ פה אחד לסלק אותי.
במקומו לא הייתי מהסס לסלק אותי, זו האפשרות הכי קלה, זו הבחירה הבטוחה,