116 / 182
116
2017
, יולי
18
גיליון
לסיכום
הנערות שהשתתפו בקבוצות הן היום בוגרות צעירות, והצעירות יותר בקבוצות
מהשנים האחרונות נמצאות בעיצומם של לימודי התיכון. לאחר סיום המפגשים
הקשרים ביניהן התעצמו והועמקו, והתקשורת ביניהן הפכה רכה ומכילה יותר. ראינו
לאורך המפגשים כיצד נורמות השיח בין חברות הקבוצה משתנה, הופכת לפתוחה
וכנה בעיקר קשובה יותר למיליםשנאמרות ולאילו שאינן נאמרות ומבוטאות בדרכים
שונות: שפת גוף, הבעה, אפקט וכלי האיפור והאמנות השונים. היו מפגשים שבהם
הדיון שהתפתח בעקבות מראה מסוים היה כל כך עמוק וערני, שלא נשאר זמן
להתנסות עצמה. נוכחנו כי המחנכות של אותן כיתות, שלעתים בבתי ספר מסוימים
נכחו במפגשים כמלוות וכך יכלו להמשיך ולטפח אתהדינמיקה הקבוצתיתשנוצרת,
מיישמות תכנים, כלים, סיטואציות ודוגמאות שהתקיימו בסדנאות בשיעורי החינוך
ועוד. משוב מעניין ומשמעותי שקיבלנו מהמורות המצטרפות היה כי הן עובדות על
שימור צורת השיח המקרב והמכבד גם בשיעורי החינוך.
ידוע כי בעבודה טיפולית נוצרים קשרים אינטימיים וחזקים המהדהדים ארוכות
בנפשות המטפלים והמטופלים גם יחד. האינטימיות הנוצרת בקבוצה, השיח
החשוף, המגע הרגשי והגופני מובילים לקרבה ולאינטימיות בין המשתתפות שלרוב
ממשיכות להתקיים באופן זה או אחר. העובדה שנכחו במפגשים דמויות המלוות
את המשתתפות במציאות היומיומית (מפגשי אימהות-בנות, מפגשי כיתה יחד עם
המחנכת, מפגשי נערות עם עו"ס, מועדון נוער וכו') אפשרה הדהוד ממושך של
החוויה גם מחוץ למפגש עצמו.
כמנחות וכמטפלות, ידוע לנו כי מדובר באינטימיות הנוצרת ונמשכת בזמן
המפגשים, וכל פעם עם סיום הקבוצה משהו בנו אומר תודה על הנשים המרתקות
והחזקות שזכינו להכיר וללוות. כיוון שאנו חיים במדינה קטנה הזדמן לנו לא פעם
להיתקל בשבילי החיים במשתתפות יקרות מהעבר. כל מפגש נגיעה שכזה, שבו
אנו זוכות להתעדכן בהמשך סיפור החיים, בחותם שנשאר מהחוויה, בקשרים
שנשמרו והתהדקו, מחמם את לבנו. אין דבר מרגש יותר מלגלות לאחר שנים מספר
על אישה שהגשימה חלום שנולד בקבוצה, על שינוי שנוצר ועדיין מתקיים. אשרינו
שזכינו.
אפילוג
הקדשנו את המאמר לסבתותינו היקרות, שגידלו שושלת של נשים חזקות ותומכות
במשפחתנו. שיתפנו בסיפור המשבר האישי שממנו צמחה "ביוטי ונפש", ונרצה
לסיים בהתייחסות לצמיחה המשותפת שלנו כאחיות בעבודתנו יחד.
יש לציין כי למרות פער הגילאים בינינו, עשרשנים, תמיד היינו קרובות זו לזו - חברות,
אוהבות ונשות סוד. המשפחה שבה גדלנו, חוויות ילדות, ערכי הליבה, אמונות ואפילו
האנרגיותשלנו דומות, עד כדי כך שזכינו להיקרא בכינוי החיבה "האחיות התאומות".