120 / 182
120
2017
, יולי
18
גיליון
יש מנגנונים פסיכולוגיים אוניברסליים, המסבירים איך אדם
ב. עיקרון מסביר מרכזי:
מתמודד עם טראומה, או לצורך העניין עם סוגי לחץ אחרים, כגון הצורך לשמר על
פשטות, איזון והרמוניה בתוך כל המערכות המוזכרות לעיל וביניהן.
טיפול צריך להתבסס על הבנת המנגנונים הללו ועל
ג. אקלקטיציזם שיטתי:
התגלמותם הייחודית בכל מקרה לגופו. אפשר ליישם את הטיפול במבחר גדול של
טכניקות טיפוליות, בכלל זה טכניקות של טיפול פרטני, קבוצתי ומשפחתי במשחק,
ובלבד שתתאמנה למטרות שנקבעו באסטרטגיה הטיפולית, שנבנתה על סמך
הערכה אבחונית רב-מערכתית.
סיפורי המקרה של אלון ומאיר
כדי להבין ולנתח את התגובות של שני הילדים לטראומה שעברו, חשוב להציג את
קורותיהם עד לאירוע, את משפחותיהם ואת מאפייניהם, מתוך התייחסות למערכות
הפנימיות והחיצוניות השונות בהתפתחותם.
תולדות המקרה של אלון
אלון סבל מאז שנולד מחולשת שרירים גנטית, היפוטוניה. לעובדה זו היו השלכות
מרחיקות לכת על התפתחותו. מגיל צעיר מאוד הוא הבין שהוא לא חזק מוטורית
כרוב בני גילו. הוא צבר כישלונות ותסכולים, ופיתח דפוסי הימנעות מפעילויות
פיזיות. בשל חולשתו הגופנית ובידודו החברתי הוא סבל כבר בגן מתגובות שליליות
מבני גילו, בטווח שבין התעלמות ממנו ודחייתו לבין הטרדות מכוונות והתעללות בו.
מאחר שהיה ילד חכם, מילולי וחריף, הוא החזיר לאויביו במילים מושחזות, המכוונות
היטב כלפי נקודות התורפה שלהם. התקיפות המילוליות רק החמירו את אווירת
העוינות כלפיו ואת בידודו החברתי. אלון לא ייחס את קשייו הבין-אישיים להיותו
מרוחק חברתית או לתוקפנותו המילולית, אלא לחולשותיו הפיזיות. הוא ראה את
בני גילו כמרושעים. הוא התעלם לחלוטין מחלקו בבעיה. הוא פיתח שילוב של רגשי
נחיתות ורגשי עליונות.
אביו של אלון, אבנר, היה בן לניצולי שואה. כתגובה נגד הזדהותו עם קורבנות שואה
חסרי ישע, טיפח אבנר תדמית של אדם קשוח. הוא פיתח קריירה בצה"ל, שם יצא
לו מוניטין של משליט משמעת נוקשה. הוא השתייך פוליטית לימין הקיצוני. הוא לא
האמין בשלום ובהתפייסות, אלא רק בשימוש בכוח. הוא אימץ סגנון דיבור ושפת גוף
"מצ'ואיסטיים" ונוקשים, שהתבטאו גם בבית. לאבנר היה קשה לקבל את הקשיים
הפיזיים, הרגשיים והחברתיים של בנו אלון. קשיים אלו גרמו לו לעמוד מול כל מה
שהוא ניסה לברוח ממנו במהלך חייו. חולשותיו של בנו הזכירו לו את חוסר האונים
של קורבנות השואה. הפער בין החולשות הפיזיות של אלון לבין לשונו המחודדת
סייעו לאבנר להתעלם מקשייו של בנו. הוא הכחיש את קיום ההיפוטוניה, דחף את
אלון להיות חזק, אמיץ ונועז מעבר ליכולותיו, וכאשר אלון נכשל, לעג לו. מיותר לציין
כי כל אלו רק החמירו את קשיו של אלון.