Table of Contents Table of Contents
Next Page  61 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 61 / 64 Previous Page
Page Background

הורי ם-ילדי ם,

אתיו פי ה-י שר אל:

הצבת

גבולות

ליצירת

מרחב

פו טנצי אלי

לגדילה

כמה בכ ל עצמו

דקות

ומודיע

לנוסעים

לא

לשכוח

את

חפציהם

ולהיזהר

מן

הרכבות

החוצות.

דאגתי

שיהיו

מים בחדר

לשת״ה

ושכיבוד

יוגש קל

על

השולחן.

אט-אט

ביקשתי

מן

האימהות

לבוא

בזמן,

לכ בד

את

חברות

הקבוצה

ואותי,

והסברתי

שהכניסה

המאוחרת

מפריעה

מאוד

לסדר

הכרונולוגי

של

הסיפור

ולאפשרות

של

המאחרת

להשתתף

או בדיון

בהקשבה

לסיפור.

בהמשך

כ ל ל קבעתי

פיו שעל

אינני

חוזרת

עבור

המאחרות

על

דברים

שכבר

ומי אמרתי,

שמאחרת

ביותר

מרבע

שעה

תיאלץ

להשלים

את

החסר

ולהתעדכן

ידי על

חברותיה.

הן שגם הצעתי

יביאו

לפעמי ם

כיבוד,

ובכך

העברתי

מן חלק אליהן

האחריות

להחזקת

הקבוצה,

להזנתה

ולהכלתה.

למרות

זאת כ ל

נמשכו

האיחורים

בקבוצה

וההפרעות

במהלך

הפגישה

לא

פסקו,

בעיקר

של

אחת

האימהות.

בסוף

אחת

הפגישות

ביקשתי

ממנה

להישאר

והסברתי

לה

באופן

כמה עד אישי

איחוריה

מפריעים

לקבוצה,

לה וגם ל׳

עצמה.

זו הייתה

פעולה

שבמהותה

נועדה

לשמור

על

הקבוצה,

על

האפשרות

של

חברותיה

לחו ש

ביטחון,

כבוד

הדדי

ולבסוף

לחלוק

חוויות

אישיות

ולשתף

אין בהן.

היה זה ספק,

תהליך

ארוך

שדרש

ממני

הרבה

עקשנות

ועקביות.

פעם לא

כמעט

ויתרתי,

התפתיתי

להמשיך

או בסיפור

לספר

לזו תקציר

המאחרת.

אבל

המשכתי

להקפיד

על

החוקים

שנקבעו

בתחילת

הדרך,

והיום

רוב

המשתתפות

מגיעות

לפגישה

אפילו

לפני

הזמן

פעם בכל שנקבע.

מהן מישהי

מביאה

כיבוד

מבלי

שאני

מבקשת

או

ממנה

מישהי

לתפקיד

זה.

בקבוצה

שוררת

תחושה

נעימה

של

חברות.

המשתתפות

נפתחות

בהדרגה

ובוטחות

ב׳

ובאימהות

האחרות.

הן

משתפות

זו את זו

בחוויות

של

הורות,

זוגיות

ונשיות.

המעזות

עודן

ורוב חלוצות,

הנשים

עד״ן

יוצאות

נ שכ ח ת

יותר

מהקשבה

ופחות

משיתוף.

עם

זאת,

הקבוצה

הולכת

ומתהדקת

כ מכ ל

משמעותי

ומהותי

בנות עבור

הקבוצה

ועבורי.

לקורא

המערבי,

לזה או

את המכיר

אופי

ההתנהלות

של

קבוצה

טיפולית/הדרכתית,

אולי

״ראו

אלו הישגים

מינוריים,

או שול״ם

מובנים

מאליהם

-

שהרי

עמידה

בזמן,

אחריות

כלפי

הקבוצה,

על שמירה

שקט

במהלך

או דיון

השתתפות

ושיתוף

בתוך

הם קבוצה

בסיס

כמעט

מובן

מאליו

לקיומה.

עם

זאת,

חשוב

להזכיר

כאן שמדובר

באוכלוסייה

שחרף

היותה

כבר בארץ

שנה עשרים

ולעתים

אף

יותר,

ההשתתפות

בקבוצה

מן

היא הזה הסוג

חוויה עבורה

ייחודית

ואולי

אף

ראשונית.

כפי

שכבר

נאמר,

העבודה

בקבוצה

מסמלת

את

הקבוצה

הראשונית

-

המשפחה.

ואכן

בכל

תהליך

הגירה,

ובעיקר

בתהליך

שבו

ההגירה

דורשת

מן

המהגר

כה שינוי

עמוק

באורחות

הח״ם,

התא

המשפחתי

הוא גם עובר

שינויים

הן -

ברבדים

פני שעל

והן השטח

בשכבות

העמוקות

יותר,

ברמת

הסמליות

והתפקידים

המשפחתיים.

המעבר

מחברה

כפרית,

קהילתית

וחקלאית,

­על החיה

פי

שנה עונות

ועל-פי

אור מחזורי

וחושך,

חברה

המקורבת

אל

הטבע

ומתקיימת

בהתאם

ח״ אל לו,

חברה

תעשייתית,

מודרנית,

חברה

התומכת

באינדיווידואליזם

וקפיטליזם,

מנותקת

מן

המחזורים

הטבעיים

וחיה

פ׳ על

שעונים

דיגיטליים

וזמנים

קבועים

-

זה מעבר

דורש

שינוי

עמוק

ביותר

באופן

ההתנהלות

של

הפרט

בתוך

החברה

החדשה.

יכולתו

להתאקלם

בה

ולהסתגל

אליה

תלויה

רבה במידה

במוכנותו

ובכישוריו

להפנים

חוקים

חדשים,

עמדות

שונות

וערכים

אחרים

ולהעבירם

אל הלאה,

הדור

שזה כדי הבא,

יוכל

ל תפקד

ולהיות

חלק

אינטגרלי

מן

כל על החברה

חוקיה

וכלליה.

שגם מובן

לחברה

יש

תפקיד

בתהליך

והיא זה,

נדרשת

לסבלנות,

סובלנות,

הדרכה

ותמיכה

זה כלפי

המנסה

להשתלב

בה.

הצבת

הגבולות

היא

תהליך

חיצוני

ופנימי

כאחד,

דרכו

לו מד

את הפרט

ואת עצמו

סביבתו,

את - דה״נו

מקומו

בתוך

החברה.

זה תהליך

מאפשר

לו

לפתח

את - גיסא מחד

נבדלותו

וייחודו,

ומאידך

את - גיסא

המקומות

הוא שבהם

והחברה

מתמזגים

והוא

יכול

חלק לחו ש

זהו ממנה.

תהליך

חשוב

וקשה

שהורה

לו מד

לבצעו

במהלך

והוא הורותו,

משמש

בסיס

לצמיחתו

בעל ילד של

ביטחון

עצמי

והיכרות

עם אמתית

ועם עצמו

סביבתו.

הגבולות

באתיופיה

ובקהילה

האתיופית

עד שונים

הם מאוד;

מותאמים

ח״ם לתנאי

מן שונים

התנאים

בי שראל

כפי כמעט

שעץ

התפוז

שונה

מעץ

- השקד

שניהם

טובים

ומניבים

הם אך פי חת

שונים

במהותם,

בצורכיהם,

בסביבת

גידולם,

במראם

ובתנובתם.

לא

זו ה״תה

בחירה

אקראית

-

להביא

את

תהליך

הצבת

הגבולות

בקבוצה

כסיפור

הצלחה.

מנקודת

שלי המבט

כמנחת

הקבוצה,

זו

ה״תה

אחת

ההתמודדויות

העיקריות

בהקמת

קבוצה

מתפקדת

אשר

דרשה

ממני

קשב

ולמידה

של

צורכי

הקבוצה

הספציפית,

וכמובן

-

התעקשות

על

התרבות

הישראלית

שבה

גדלתי

והתחנכת׳

ועל

ההדרכה

אני ברוחה.

כ׳ מאמינה

לאופן

שבו

הקבוצה

מתפקדת

כיום

ולאפשרות

ל מל ל

ולחשוב

יחד

על

התהליכים

הקבוצתיים

יש

משמעות

רבה.

הקבוצה

משמשת

להורים

שבה

- מודל

איך

לעמוד

בראש

משפחותיהם

ולהוביל

את

ילדיהם

בדרכי

התרבות

והחברה

הישראלית,

מתוך

קשב

וכבוד

לתרבות

האתיופית

ומתוך

כינון

גבולות

ברורים

לא אך ד״ם

נוקשים

מדי,

כאלו

המאפשרים

אבחנה

בשונות

גם אך

התאמה

והתאקלמות.

עט

יוני השדה

2011

6 1