59 / 64
59
2011
יוני
עט השדה
דקלה ראואס
נתבקשתי לכתוב על סיפור הצלחה בקבוצות ההורים
בקריית
PACT
הנפגשות בכל שבוע במסגרת פרויקט
ים. קבוצות ההורים הן קבוצות דינמיות ובעלות
אוריינטציה טיפולית. בהכשרתי אני ביבליותרפיסטית,
ועל כן המדיום התרפויטי של עבודתי הוא סיפורים.
בכל שבוע אנו עוסקים בסיפור שאני בוחרת עבור
הקבוצה, לפי הסוגיות המתעוררות בה ולפי הצרכים
של חברי הקבוצה כפי שהם מביעים אותם באופן
ישיר או על-פי תחושתי. מכיוון שזו קבוצת הורים,
מרבית הסיפורים נושאים בחובם סוגיות הקשורות
בהורות וביחסי הורים וילדים.
כיוון שההורים הם יוצאי אתיופיה, בעבודה בנושאי
הורות יש איכות נוספת הקשורה לתהליך
ההתאקלמות של בני העדה בארץ. רוב ההורים
המשתתפים בקבוצות עלו לארץ לפני כשני עשורים
אך ילדיהם נולדו כאן, והפערים התרבותיים בנושאי
חינוך והורות גדולים.
זו השנה הראשונה לעבודתי עם קבוצות אלו, וכמו
ילד בשנה הראשונה לחייו, גם הקבוצה המתהווה
עוברת תהליכים דומים, כגון יצירת קשר בטוח עם
המנחה ועם חברי הקבוצה, תפיסת הקבוצה כמקום
מזין ומחייה, הפיכת הקבוצה למקום מכיל שאפשר
ליצור בתוכו קשרי אמון, ולבסוף – הפיכתה של
הקבוצה ל"קבוצה עובדת", מצב שבו הקבוצה עצמה
תים שינוי
ִ
היא מרחב להתפתחות, גדילה, למידה ולע
)
Tuckman
, 1965(
). טוקמן
2006 ,
(יאלום ולשץ
חילק את ההתפתחות הקבוצתית לארבעה שלבים:
– שלב המאופיין
)
Forming
. שלב ההקמה (
1
בחוסר ביטחון וגישוש, חוסר בהירות בקשר למטרות
ולציפיות. בשלב זה הקבוצה עדיין חרדה ומבוהלת,
אופטימית ומחפשת אחר תחושת שייכות. תפקיד
המנחה בשלב זה הוא לספק לקבוצה כיוונים ברורים,
לעזור בתהליך ההיכרות, לייצר אווירה חיובית ולעמת
את הקבוצה עם משימות פשוטות ולא מורכבות מדי.
– בשלב הזה המטרות
)
Storming
. שלב הסערה (
2
עדיין אינן ברורות וקונפליקטים מתחילים לעלות על
פני השטח, ייתכנו התנגדויות להתחייבויות ולמשימות,
תיתכן חוסר הסכמה ורגישות לדרישות הקבוצתיות.
תפקידו של המנחה לפתוח את הקונפליקטים, לכוון
למשא ומתן ולהסכמה על הכללים המתהווים ולכוון
את המשתתפים לקבל עליהם אחריות למשימות.
– כעת המשתתפים
)
Norming
. שלב ההתחייבות (
3
מחויבים למשימה שהיא עיבוד הקונפליקטים,
הנורמה היא הרמוניה ויש תחושה של גאווה קבוצתית.
המשתתפים מרגישים בנוח, נהנים מהעבודה
המשותפת ועובדים ברצינות. המנחה מאפשר
לקבוצה לספק לעצמה כיוון, הוא עצמו מכוון לבניית
יחסים יציבים ועקביים שיש בהם אמון ומעודד את
הקבוצה לשקול מחדש יעדים והתקדמות. בשלב זה
התפוקה הקבוצתית בינונית עד גבוהה.
)
Performing
. השלב האחרון הוא שלב התפקוד (
4
– המשתתפים מתפקדים באופן מלא "בתלות
הדדית", יש אמפתיה והתנסות בהתפתחות אישית.
המנחה עוזר לזרימת המידע, מחזק, חוגג תוצאות
ומספק חזון.
כאמור, ההשוואה לשנות החיים הראשונות בגידול
ילדים אינה מקרית. ממש כפי שתינוק זקוק בהתחלה
לחיק חם ומזין ולחוויות טובות רבות ככל האפשר, כדי
שיוכל להתמודד בהמשך עם המציאות המורכבת
מטוב ורע, כך גם הקבוצה.
הורים–ילדים, אתיופיה–ישראל:
הצבת גבולות ליצירת מרחב
פוטנציאלי לגדילה
,
דקלה ראואס
ביבליותרפיסטית