/ נילי כהן
חוזים
ש
ני פסקי הדין המרכזיים בחוזים שניתנו בשנת 3102 עסקו
בסוגיית הטעות. בשניהם התעוררה בעיה של נטילת סי
־
כון. במקרה הראשון אושר ביטולו של החוזה; בשני הושאר החו
־
זה על כנו. בשני המקרים הופעלו שיקולים מוצדקים המבארים את
אופן פעולתה של טענת הטעות החוזית.
(3102.4.92) נחתם הסכם פשרה, שאף
דדון נ' חדד
בע"א 11/3667
קיבל תוקף של פסק דין, בין תושב חוץ למשקיעים שתבעו להשיב
את כספם עם כישלון העסקה. הסכם הפשרה נחתם בתום פגישה
בין הצדדים שבה נכחו גם עורכי דין. סכום הפשרה היה גבוה בה
־
רבה מהסכום המקורי שהמשקיעים העבירו לתושב החוץ ומהסכום
שנתבע. תושב החוץ ביקש לבטל את ההסכם, שכן הוא טעה לחשוב
שהוא מיוצג בפגישה על ידי עורך הדין שהיה שותף למהלכי הפש
־
רה (ואשר ייצג אותו בעבר). הסתבר שעורך הדין נכח בפגישה רק
על רקע היכרותו הארוכה עם שני הצדדים. על כן תושב החוץ נכח
בפגישה שבה לא יוצג על ידי עורך דין, בעוד המשקיעים מיוצגים על
ידי עורך דין מטעמם. בית המשפט המחוזי (השופטת רות רונן) קבע
שביטול ההסכם מוצדק בשל טעות שהצד השני ידע או היה עליו
לדעת עליה (סעיף 41(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג־3791),
ובית המשפט העליון אישר זאת (השופטים עוזי פוגלמן (שכתב את
שופטים: יורם דנציגר, עוזי פוגלמן, דפנה ברק־ארז
ע"א 11/3667 דדון נ' חדד (31.4.92);
שופטים: מרים נאור, צבי זילברטל, אורי שהם
ע"א 11/4505 ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' עו"ד אמסטר (31.3.7);
אשמה, נטילת סיכון
ומציאות חוזית
שני פסקי הדין המרכזיים שניתנו השנה בתחום החוזים עסקו בסוגיית הטעות,
והתעוררה בהם בעיה של נטילת סיכון במקרה הראשון אושר ביטולו של החוזה, ואילו בשני
הושאר החוזה על כנו בשני המקרים הופעלו שיקולים מוצדקים
פסק הדין המרכזי), יורם דנציגר ודפנה ברק־ארז). השופט דנציגר
שהסכים לתוצאה הוסיף כמה נקודות עקרוניות בנוגע לייחודו של
הסכם פשרה ולאפשרות ביטולו: הסכם פשרה מבוסס על קניית סי
־
כון. ככל שמדובר אך ורק בטעות לגבי הערכת הסיכונים והסיכויים
ובהבנה מאוחרת שהפשרה אינה מוצלחת מבחינתו של הצד המבקש
להשתחרר מההסכם, הרי מדובר בטעות בכדאיות העסקה שאינה
מעניקה זכות ביטול. אולם במקרה זה הטעות נגעה לשאלת ייצוגו
של הצד ולא לליבת הפשרה. טעות זו חרגה מהערכת סיכון גרידא
והצדיקה את ביטול הפשרה.
מ
�
ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' עו"ד א
בע"א 11/4505
(3102.3.7) נחתם חוזה למכירת מקרקעין בירושלים הידועים
סטר
כ"מתחם הולילנד". בעת כריתת החוזה התקיימה חקירה משטרתית
נסתרת (שהייתה ידועה רק לגורמי המשטרה ולא לאיש מן הצדדים),
שהתגלתה לאחר כריתת החוזה וגרמה להקפאה של תוכנית הבנייה
במקום. בית המשפט דן בשתי בעיות מרכזיות: ראשית, אם מציאות
הקיימת בעת כריתת החוזה, שאין יודעים עליה, יכולה לשמש בסיס
לטענת טעות; שנית, מה המשמעות הנודעת לחלוקת הסיכון החו
־
זי נוכח העובדה שבחוזה נקבע שהקונה רוכש את המקרקעין כמות
.)"
as
is
שהם ("
ינואר 4102
עורך הדין
׀
62
ט
ק
י
ו
ר
פ
פסקי הדין
הגדולים
פ
ו
2013
