/ ענבל רובינשטיין
זכויות אדם
ה
רכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון החליט פה
אחד להכריז על בטלותו של ההסדר שקבעה הכנסת בתיקון מס'
ס
�
3 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), אשר איפשר להחזיק מ
תננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים. נקבע כי ההסדר אינו חוקתי
שכן הוא "פוגע פגיעה אנושה ולא מידתית בזכות לחירות אישית, שהיא
אדם נגד
זכות יסוד של כל אדם באשר הוא אדם". שמו של פסק הדין -
- מבטא טוב מכל את תמצית רוחו.
הכנסת
חשיבותו של פסק הדין אינה בקביעות המש
־
פטיות שבו. אלה מבוססות היטב על כללי הדין
הבינלאומי ועל עקרונות המושרשים בפסיקת
בית המשפט העליון. מדינת ישראל הרי החלי
־
טה שלא לבדוק בקשות פרטניות להכרה במב
־
קשי מקלט כפליטים, אלא להחיל על מרביתם
את העיקרון הבינלאומי של "אי החזרה", שמ
־
שמעותו היא כי המדינה לא תגרש אדם למקום
שבו נשקפת לו סכנה. זה שנים ההלכה בעניין
חד־משמעית: אין להחזיק אדם במעצר אם אי
אפשר לגרשו בתוך זמן סביר. סמכות המעצר
היא סמכות נלווית בלבד לצורך הגשמתו של
הליך הרחקה אפקטיבי. בהיעדר כוונה לגרש
בעתיד הנראה לעין, המעצר הממושך שהחוק
מאפשר אינו יכול לעמוד.
שופטים: אשר גרוניס, מרים נאור,
בג"ץ 21/6417 אדם ואח' נ' הכנסת ואח' (31.9.61);
עדנה ארבל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, ניל הנדל
כבוד, אדם
חשיבותו של פסק הדין שביטל את התיקון לחוק אשר איפשר להחזיק מסתננים
במשמורת לתקופה של שלוש שנים אינה בקביעות המשפטיות שבו חשיבותו הגדולה היא
ברוח הנושבת ממנו ובמסרים הראויים שהוא מעביר בפסק דינו החזיר בג"ץ את הכבוד
לא רק למבקשי המקלט אלא למדינת ישראל כולה
הבחינה החוקתית של ההסדר ועמידתו בתנאי פסקת ההגב
־
לה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נעשתה בזהירות וביסודיות,
צעד אחר צעד. בית המשפט הביע ספק רב אם התכלית של "בלימת
תופעת ההסתננות" - שמשמעותה המעשית היא כליאה המונית
בתנאים קשים של גברים, נשים וילדים שלא פשעו ואינם מסו
־
כנים, רק כדי להרתיע אחרים - היא אכן תכלית ראויה. נקבע כי
כליאה לתקופה ארוכה היא פגיעה קשה ביותר,
בעלת עוצמה גבוהה ורבה בזכויותיהם של מב
־
קשי המקלט, בחירותם, בכבודם, בגופם ובנפשם.
כל תשעת השופטים הגיעו למסקנה כי פגיעה זו
אינה מידתית, שכן התועלת שבצידה אינה שקו
־
לה כלל לעוצמת הפגיעה ומשום שניתן להשיג
את המטרות גם באמצעים שפגיעתם פחותה.
בית המשפט חזר והדגיש את קיומה של גדר הג
־
בול בין ישראל למצרים המשמשת מחסום פיזי
יעיל למניעת המשך ההסתננות; את הירידה הד
־
רסטית במספר המסתננים עד כדי עצירה כמעט
מוחלטת של התופעה; את העובדה כי כליאה של
000,2 מסתננים לא תרחיק מהרחובות את רבבות
המסתננים האחרים שכבר שוהים בהם ולא תקל
את מצוקתם של תושבי שכונות דרום תל אביב.
בהתחשב בכל אלה, ובמצב הנוכחי שבו שיעור
למרבה הצער, תקוותם
של שופטי ההרכב
נכזבה. בטרם יבשה
הדיו על פסק דינו של
בג"ץ ובניגוד גמור לרוחו
ולקביעותיו, תוך היתלות
בדעות היחיד של הנשיא
גרוניס ושל השופט הנדל,
נחקק תיקון מס' 4 לחוק
למניעת הסתננות
ינואר 4102
עורך הדין
׀
58
ט
ק
י
ו
ר
פ
פסקי הדין
הגדולים
פ
ו
2013
