/ אסף פוזנר
נזיקין
ש
ד
�
נת 3102 לא בישרה על פסקי דין נזיקיים המשנים ב
רמטיות הכרעות מהותיות קודמות. בשל כך נבחר השנה
פסק דין אשר עשוי לשנות באופן מהותי את השיח הנזיקי. מדובר
(פורסם בנבו,
פלוני ואח' נ' שירותי בריאות כללית
בע"א 11/6844
3102.7.51). אגב שאלה נזיקית ספציפית קבע השופט יצחק עמית
שיש לנתח את עוולת הרשלנות (העוולה הנזיקית המרכזית) בצורה
שונה מזו שנהגה במשך שנות דור.
בשנות ה־08 של המאה ה־02, בית המשפט העליון מפי השופט
אהרן ברק התווה את הדרך של ניתוח עוולת הרשלנות. על פי דרך זו
(שכונתה בפסק הדין הנוכחי "המודל המסורתי" אך ראויה יותר לשם
"מודל השופט ברק") נבחנת חובת הזהירות המושגית (אם באופן עק
־
רוני יש לקבוע אחריות לסוג המזיקים והניזוקים, סוג הפעילות וסוג
הנזק); אם היא מתקיימת נבדקת חובת הזהירות הקונקרטית (אם
אדם סביר בנסיבות הספציפיות יכול וצריך לצפות את הנזק). בהינתן
תשובות לשאלות אלה נבדקת השאלה אם המזיק הפר את חובות
הזהירות המוטלות עליו (שאלת ההפרה), ואם ההפרה גרמה לנזק
(בבחינת קשר סיבתי עובדתי, היינו אם ההפרה גרמה בפועל לנזק,
וקשר סיבתי משפטי המורכב ממספר מבחנים אפשריים שהנפוץ בהם
בעוולת הרשלנות הוא הצורך והיכולת לצפות את גרימת הנזק).
במשך השנים נמתחה ביקורת על מודל זה בספרות התאורטית.
אחד מהמבקרים העקביים היה פרופ' ישראל גלעד, וביקורתו רוכזה
לבסוף בספר מקיף על דיני הנזיקין שיצא בשנת 2102. עיקר הביקורת
היה טשטוש התפקידים של המרכיבים, ולמשל ה"צפיות" נדונה בכמה
מרכיבים של העוולה, והשאלה אם ההתנהגות הייתה ראויה נידונה
במסגרת החובות (מושגית וקונקרטית) וגם בבחינת ההפרה. במסגרת
הביקורת אף עמד גלעד על כך שהטשטוש הביא ל"חזקה" שכל הת
־
נהגות לא ראויה מביאה להטלת אחריות ללא בדיקה אם הטלת האח
־
ריות רצויה. גם מהצד השני של הקשת, הדיון בשאלת החובה תחילה
הביא לעיתים לשלילה אפריורית - בלתי מוצדקת - של אחריות.
עתה נענה השופט עמית לביקורת, ואימץ מודל אחר. על פי מודל
זה, ברוב המכריע של תיקי הנזיקין שבהם נגרם נזק כתוצאה מסי
־
כון בלתי סביר (המוגדרים כליבת דיני הנזיקין) ידון בית המשפט
בשאלת ההתרשלות תחילה (האם ההתנהגות ראויה?), לאחר מכן
בזיקה בין ההתרשלות ובין הנזק (הקשר הסיבתי), ולבסוף ידון אם
קיימות סיבות של מדיניות מדוע יש לפטור את המזיק מאחריות
(האם הטלת האחריות ראויה?).
ראוי כי בית המשפט יהיה קשוב לביקורת אקדמית־תאורטית. עם
זאת מוקדם לומר אם הזרע האקדמי שנזרע ייקלט. מול פסק הדין עומ
־
דות שנות דור של חינוך משפטנים על ברכי "המודל המסורתי". בחינת
הפסיקה שלאחר פסק הדין מגלה שבמקרים שונים - למשל, אחריות
קיבוץ לפגיעות מיניות שאירעו בשטחו, ע"א 11/7611 (פורסם בנבו,
3102.11.81); אחריות בגין קיום יחסים מיניים עם אשתו של אחר, ע"א
21/9848 (פורסם בנבו, 3102.01.92), אם כי במקרה האחרון יש להרהר
אם מדובר בליבת דיני הנזיקין - דן בית המשפט בחובה תחילה. ואף
שחידוד התפקידים של המרכיבים השונים בעוולת הרשלנות ישרת את
הדיון הנזיקי, ייתכן שהתשובה הפרקטית הנכונה היא שבית המשפט
ידון תחילה במרכיב שלא התקיים או ש"בליבת המחלוקת" בין הצ
־
דדים: לאחר דחיית התביעה, שאר המרכיבים פחות חשובים.
שופטים: יורם דנציגר, יצחק עמית, אורי שהם
ע"א 11/6844 פלוני ואח' נ' שירותי בריאות כללית (31.7.51);
עוולת הרשלנות,
מודל 3102
בשנות ה־08 התווה השופט ברק את הדרך לניתוח עוולת הרשלנות פסק דין חדש קובע שיש
לנתח את העוולה אחרת מהמודל המסורתי, והוא עשוי לשנות באופן מהותי את השיח הנזיקי
69
׀
עורך הדין
ינואר 4102
ט
ק
י
ו
ר
פ
פסקי הדין
הגדולים
2013
