פלילי
תיקון 311 לחוק העונשין: ההלימה - העיקרון המנחה בענישה
תיקון 311 לחוק העונשין עיגן את עקרון ההלימה
כשיקול המנחה בענישה, ובכך קיבלה ההלימה את
הבכורה מבין כל שיקולי הענישה. ברשימה זו אנסה
להבהיר את מהותו של עקרון ההלימה ואת ההצד
־
קות לכך שזכה בבכורה.
תאוריות של ענישה - גמול ותועלתנות
אפשר לחלק את שיקולי הענישה לשתי קבו
־
צות מרכזיות שביסוד כל
אחת מהן תאוריה מצדיקה.
האחת, תיאוריית הגמול
מבית מדרשם של עמנואל
קאנט וגיאורג פרידריך הגל.
השנייה, תאוריה תועלת
־
נית מבית מדרשם של ג'רמי
בנת'ם וג'ון סטיוארט מיל.
תאוריית הגמול רואה את
הענישה כשיקול מוסרי־פי
־
לוסופי ולא תוצאתי. הענישה
אינה באה להשיג תכליות
מבחן הולם
למערכת המשפט
בניגוד לטענות שנשמעו, תכליתו של עקרון ההלימה שעוגן בתיקון 311
לחוק העונשין אינה להביא להחמרה ברמת הענישה אלא לאחידות
בענישה, תוך שמירה על עקרון הענישה האינדיבידואלית. מבחנה של
מערכת המשפט והצלחתו של המודל התאורטי תלויים באופן שבו יישמו
בתי המשפט את התיקון לחוק
עמי קובו
ד"ר עמי קובו,
שופט בית משפט השלום
בפתח תקווה
עתידיות ואינה מתיימרת לשפר את פני החברה או
לתקן את אורחות העבריין, אלא להשיב לנאשם כג
־
מולו. לפי גישה זו, הענישה נובעת מעיקרון מוסרי
של צדק. הענישה צופה פני עבר אל העבירה שנ
־
עברה, והעונש מבטא את הגינוי שהחברה רוחשת
לעבירה ולאשמו של הנאשם. לפי גישתו של קאנט,
ענישת העבריין היא חובה מוסרית, והצידוק לכך
הוא כי הלה פשע. מידת העונש צריכה להיות כמי
־
דת הפשע; אי אפשר להצדיק
ענישה לפי התועלת שיכולה
לצמוח ממנה לחברה, ואף אי
אפשר להטיל עונש כאמצעי
להשגת טוב אחר.
התאוריה התועלתנית,
לעומת זאת, היא תאוריה
מוסרית שנועדה להגשים
מטרות חברתיות עתידיות,
בדגש על הפחתת הפשיעה
העתידית ועל המאבק בע
־
בריינות. הענישה צופה פני
אפשר ליישם את עקרון
ההלימה בדרך שוויונית
ובדרך מפלה, בדרך מידתית
ובדרך של החמרה בלתי
מוצדקת. הטיות בשיפוט על
פי רוב אינן מודעות, ולכן שום
תאוריה לבדה אינה יכולה
להבטיח תוצאה צודקת
ינואר 4102
עורך הדין
׀
76
