22 / 148
סדר יום
לטיפולה של הכנסת ה־02
חוק הבחירות (דרכי תעמולה) תשי"ט־9591, על
הסדריו המיושנים, מעמיד את יושבי ראש ועדת
הבחירות המרכזית בפני מצוקה אמיתית. ביטא
זאת היטב בגיליון הקודם של כתב עת זה השופט
(בדימוס) אליהו מצא, שכיהן
כיו"ר ועדת הבחירות בשנת
9991, וביטויים דומים אפשר
למצוא אצל כל אחד מיושבי
ראש ועדת הבחירות שכיהנו
מאז. במערכת הבחירות הנו
־
כחית כתב יו"ר ועדת הבחי
־
רות, השופט סלים ג'ובראן,
כי "חוק הבחירות הוא חוק
ארכאי משנת 8591, שראוי
לעדכנו ויפה שעה אחת
קודם" (בהחלטה על עתירה
נגד דברים שנאמרו בתוכנית
בתחנת הרדיו "קול ברמה",
נ
�
תב"כ 02/01). המשנה ל
עד הפארסה הבאה?
היכן אסור לבצע תעמולת בחירות? בכלי טיס או בכלי שיט. והיכן דווקא
מותר? באינטרנט. כעת, כשהבחירות מאחורינו ויש כנסת חדשה, צריך
לבצע את ההתאמות הנדרשות ולתקן את חוק התעמולה הארכאי. אמנם
ההיסטוריה מלמדת שדיני תעמולת בחירות אינם מעניינים את המחוקק
בין בחירות לבחירות, אבל טוב יעשה המחוקק אם יקבל על עצמו את
תיקון החוק כדי למנוע את הפארסה בבחירות הבאות
שיאה אליקים רובינשטיין (יו"ר ועדת הבחירות
הקודם) כינה את החוק "ארכאי" (בפרשת שידור
ו
�
נאום נתניהו בקונגרס, בג"ץ 51/0821), ואילו הש
פט נעם סולברג הסביר ש"התקשורת שינתה פניה,
ודיני תעמולת הבחירות,
בחלקם, ארכאיים, מנותקים
מן המציאות. יש צורך לע
־
שות מעשה; לחוקק ולהת
־
קין" (בשאלת חלוקת גיליון
"שרלי הבדו", בג"ץ 51/979).
הקשיים שהחוק המיושן
מעורר נוגעים לשני היבטים
מרכזיים. ראשית, לאיסור
לשדר "תעמולת בחירות"
ברדיו ובטלוויזיה ב־06
הימים שלפני הבחירות. כאן
מתבטא האנכרוניזם הנורמ
־
טיבי שבחוק, המשקף תפיסת
עומק מיושנת ביחס למהות
תהילה שוורץ־אלטשולר, גיא לוריא
ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר
עומדת בראש פרויקט
"רפורמות במדיה" במכון
הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר גיא לוריא,
חוקר במכון הישראלי
לדמוקרטיה
האם אפשר להצדיק
בדיעבד את ההחלטה לשדר
את נאום נתניהו בקונגרס
האמריקאי בעיכוב של חמש
דקות, בעוד שנאומו של
מאיר דגן בהפגנת ההמונים
נגד נתניהו כעבור ימים
אחדים שודר בשידור חי?
ומה יכולים עורכים לעשות
בחמש הדקות האלה?
בחירות5102
היום
שאחרי
אפריל 5102
עורך הדין
׀
22