18 / 148
סדר יום
"הקול יחסי" - על העלאת אחוז החסימה (בעקבות בג"ץ 41/6613)
בחירות5102
היום
שאחרי
נדרש כי ההוראה תצלח את מבחני פיסקת ההגבלה
השיפוטית". הנשיא גרוניס והשופטים רובינשטיין
ופוגלמן הותירו שאלה זו בצריך עיון (אם כי השופט
פוגלמן מצטרף ליישום מבחני פסקת ההגבלה של
השופט ג'ובראן, אך חולק על מבחן המשנה השלישי
של דרישת המידתיות). גם השופטת חיות מפעילה
את מבחני פסקת ההגבלה, ולדעתה התיקון צולח
את מבחני המידתיות.
עמדתם הברורה של שלושה שופטים וכן דעתה
של השופטת חיות, המצטרפים לגישה שהובאה
מופז נ' יו"ר
בפסק הדין בעניין מופז (ע"ב 30/29
, פ"ד נז(3) 397
ועדת הבחירות לכנסת השש־עשרה
(3002)) ולעמדתו של פרופ' אהרן ברק בספרו (אהרן
מידתיות במשפט - הפגיעה בזכות החוקתית
ברק
נ
�
(0102)), מבטאת לדעתי את הגישה ה
וגבולותי
ה
כונה לפרשנותו של סעיף 4 ולחוקים שיפגעו בעתיד
בזכויות הכלולות בו והנובעות ממנו. פגיעה בזכויות
יסוד - כל זכות יסוד, בין במסגרתם של חוקי היסוד
בדבר זכויות אדם ובין בזכות
יסוד היונקת מעמדה מחוק
יסוד מוסדי כגון חוק יסוד:
הכנסת - יש לבחון דרך
המסננת של פסקת ההגבלה
השיפוטית.
הבחירות שנערכו מעו
־
ררות שאלות רבות לא רק
סביב המשילות ואחוז הח
־
סימה, אלא גם בדבר ייצוג
נשים בכנסת, אף שכרבע
מחברי הכנסת ה־02 יהיו
נשים. במערכת הבחירות
נשמעה הטענה כי הנשים
החרדיות למשל נהפכו "שקופות" (ראו למשל דברים
שאמרה פרופ' רות הלפרין־קדרי, ראש מרכז רקמן,
בעקרות החלטת בית המשפט העליון מפיו של השו
־
פט הנדל שלא לחייב את העיתון "יתד נאמן" לפרסם
מודעות בחירות של מפלגת "ובזכותן", מפלגה של
נשים חרדיות).
הצורך בשינוי מעמד האישה בפוליטיקה וב
־
שיפור ייצוג של נשים בפרלמנט הוא כיום משימה
בינלאומית, ועשרות מדינות פועלות לקדם מהלך
זה. לצערי, ישראל נותרה הרחק מאחור בכל הנוגע
למספר הנשים בכנסת. למרות חוקים רבים המד
־
גישים את הצורך בייצוג הולם ואף בשוויון בייצוג,
לא מצא המחוקק הישראלי לנכון עד היום להתערב
בדיני המפלגות או להסדיר את סוגיית הייצוג ההולם
בכנסת במסגרת חקיקה, והשאירה לרצונן הטוב (או
הפחות טוב) של המפלגות הפוליטיות עצמן. הדיון
נ
�
שנערך בפסק הדין סביב סעיף 4 לחוק יסוד: הכ
סת רלוונטי גם לסוגיה זו. למשל, אם תחליט ישראל
לעודד נשים להשתלב במפלגות הפוליטיות בכנסת
באמצעות חקיקה שתעניק מימון עודף למפלגות
שישלבו בשורותיהן נשים או על ידי קביעת מכסות
לייצוג הולם לנשים, חקיקה כזאת - שתעניק עדיפות
לפלונית בבחירות לכנסת - תפגע בשוויון בבחירות
המעוגן בסעיף 4. לפיכך עליה לעמוד בפסקת הגבלה
שיפוטית, וכבר כעת אפשר לומר כי תצלח את הרכיב
השני של פסקת ההגבלה, ולמעשה מדובר ב"הפליה
ראויה" (להרחבה ראו ס' נבות ומ' קנדשלטיין־היינה
"העדפה מתקנת כ'הפליה חוקתית'" (יראה אור בק
־
רוב בספר מצא).
שאלת הייצוגיות שעל
־
תה במסגרת פסק הדין אינה
נוגעת רק לאחוז החסימה
ולייצוג הנשים, אלא היא
רחבה הרבה יותר. בהקשר
זה, הדברים שכתב השופט
רובינשטיין על המשילות
בישראל ובייחוד על היותה
דמוקרטיה "בעירבון מוגבל",
ראויים להתייחסות מיוחדת.
כך כותב השופט: "יש לא
פחות קושי בכך שהדמוק
־
רטיה עצמה היא 'בעירבון
מוגבל', וישנן לא מעט מן המפלגות המרכיבות כל
כנסת, אשר תלויות כליל באדם פלוני שיזם את הר
־
שימה - המפלגה או במספר אנשים (מועצת חכמים
או גדולים כזו או אחרת); דבר זה מעצים את קושי
המשילות, בהפחיתו מן הערך הדמוקרטי של הבחי
־
רות...".
העלאת הנושא (אם כי ברמיזה) של הדמוקרטיה
הפנים־מפלגתית והשלכותיה על הדמוקרטיה היש
־
ראלית היא חשובה. כעת נותר רק להרים את הכ
־
פפה.
במבחן התוצאה אפשר
לראות כי הרשימות
הערביות, שלמרות ההבדלים
האידאולוגיים ביניהן החליטו
להתאחד לרשימה אחת,
קיבלו יותר מנדטים מבעבר.
לא נפקד מהכנסת ה־02
גם קולן של המפלגות
החרדיות הסקטוריאליות
אפריל 5102
עורך הדין
׀
18