15 / 148
עצמן, ב־21 במרץ 5102, פורסמו נימוקי השופטים.
כמה סוגיות עקרוניות נידונו בפסק הדין, אף שה
־
עתירה כאמור נדחתה. רוב השופטים סברו שהע
־
תירה אינה בשלה, שכן הכרעה בשאלת חוקתיות
העלאת אחוז החסימה דורשת תשתית עובדתית, וזו
עשויה להתגבש רק לאחר שייוודעו תוצאות הבחי
־
רות לכנסת ה־02. למרות היעדר ההתערבות, המסר
של הנשיא (בדימוס) גרוניס שכתב את עיקרי דעת
הרוב, ברור: "ככל שאחוז החסימה גבוה יותר, כך
גדל הסיכון לפגיעה בייצוג המיעוטים בכנסת, עד
כדי הצדקת התערבותו של בית המשפט אף לפני
מערכת הבחירות הראשונה שתיערך תחת אחוז
חסימה חדש". גם בהחלטה הראשונית הלא מנומקת
וגם בנימוקי פסק הדין גופו מותירים שופטי הרוב
את דלתו של בית המשפט העליון פתוחה לתקיפה
חוזרת של אחוז החסימה החדש, לאור תוצאות הב
־
חירות לכנסת ה־02.
פסק הדין הזה מצטרף לשורה ארוכה של פסקי
דין שבהם קונה לה אחיזה דוקטרינת היעדר הבש
־
לות במשפט החוקתי הישראלי. לא זה המקום לדיון
מעמיק בתורה זו (ראו למשל רונן פוליאק "בשלות
יחסית: ביקורת שיפוטית חוקתית יישומית או מו
־
לז 54, 4102) ובהתאמתה לדין
עיוני משפט
פשטת"
הישראלי, ובמיוחד בכשליה ובבעיותיה. אסתפק
בציטוט מדבריו של השופט פוגלמן בדבר מיקומה
- הראוי לעניות דעתי - של דוקטרינה זו: "דוקט
־
רינת הבשלות אמנם קנתה שביתה בפסיקתנו, אך
לא הייתי מציע כי נעשה בה שימוש כל אימת שאין
בידנו נתונים מוחלטים ביחס לשאלות חוקתיות...
ודאות גמורה אינה תמיד מנת חלקנו. תפקידו של
בית משפט זה הוא להכריע בעתירות הבאות לפתחו.
דוקטרינת הבשלות היא חריג לכלל זה, ויש ליישמה
בצמצום ובזהירות...".
השופט פוגלמן סבר, אגב, כי העתירה בהחלט
צילום: פלאש 09
פתקי הצבעה בבחירות לכנסת ה־02
15
׀
עורך הדין
אפריל 5102