Page 135 -

הקבוע במגילה לאיסור על
השימוש בכוח, שהיא הז ־
כות להגנה עצמית במקרה
של התקפה חמושה. לפי
רוזן, ה"חריג" הוא לא חריג
אלא "כלל היסוד בה"א
הידיעה של המשפט הבי ־
נלאומי כולו" (עמ' 541)
המבוסס לא רק על "זכו ־
תה היסודית של כל מדינה
לשרוד" אלא על חובתה
של המדינה להבטיח את
הזכות הבסיסית ביותר של
כל אדם לחיים (עמ' 641).
מבחינת רוזן החריג האמיתי הוא האיום על המ ־
דינה, שלשיטתו הוא תמיד "בפני עצמו לא חוקי"
(עמ' 741). לכן רוזן מדגיש כי למדינות זכות בלעדית
להגדיר מה עוצמת האיום הנשקף לה ולהחליט אם
הותקפה: "אין סמכות שיכולה לערער על קביעתה זו
של המדינה" (עמ' 231). בהמשך מעלה רוזן ספקות
על התאמתם של דיני המלחמה ל"מציאות היומיום
של סכסוך מזוין לא סימטרי של זמננו" (עמ' 991).
כמי שראה את עצמו כל ימיו כעורך הדין של המ ־
דינה, רוזן לא הרשה לעצמו לבקר בפומבי את מדינת
ישראל אם לדעתו פעלה בניגוד למשפט הבינלאומי.
לכן לא נמצא בספר כל התייחסות להפרות אפש ־
ריות של הדין על ידי ישראל. ייתכן שכדי להימנע
מהבעת ביקורת העדיף רוזן להשמיט מספרו נושאים
מסוימים. כך למשל בולט בהיעדרו אזכור לדיני הכי ־
בוש בכלל ולכיבושי ישראל בפרט. אולם לא מן הנ ־
מנע שבין השורות יימצאו רמזים לעמדה מוצקה של
המחבר ביחס למעמד שטחי הגדה המערבית ועזה
ולחובותיה של ישראל ביחס אליהם. רוזן מפנה בה ־
ערת שוליים (בעמ' 272) לחיבור שחיבר בשנת 1591
ביחס למעמדו המשפטי של הקו הירוק, ומי שיט ־
רח לעיין בו ימצא שלדעת רוזן מעמד הקו הירוק
"לא שונה ממעמד גבול בינלאומי לכל דבר ועניין"
Shabtai Rosenne, Israel’s Armistice(
Agreements with the Arab States )1951( at 47,
84), קביעה שממנה נובעת מאליה המסקנה שמב־
חינת ישראל שטחים אלה אינם נתונים לריבונותה.
בהערת שוליים אחרת הוא מדווח ללא תוספת משלו
שלפי בית הדין הבינלאומי
לצדק, ישראל מחויבת לכבד
את האמנות בדבר זכויות
האדם גם באזורים אלה
(עמ' 042).
בספר יש לעיתים שי ־
מוש במונחים שתרגומם
לעברית אינו מובן מאליו
(למשל "הליך נגדיותי" במ ־
קום הליך אדוורסרי, בעמ'
54) וכן טעויות הגהה שיש
לקוות שיתוקנו במהדורה
הבאה, ואין ספק שהספר
יידפס במהדורות רבות גם
אם לא יעודכן. שהרי הספר לא רק מורה דרך בנבכי
המשפט והפוליטיקה הבינלאומית, וגם בהקשריה
הישראליים, אלא גם משקף את רוח תקופת חייו
של רוזן, ומכאן חשיבותו לא רק למשפטנים אלא גם
 לחוקרי היחסים הבינלאומיים ולהיסטוריונים.
לרוזן היה ידע אנציקלופדי. הוא
זכר לפרטי פרטים מסמכים
שרבים אחרים שכחו או לא
ידעו על קיומם. הוא ידע מה
נכתב בהם וגם מה הושמט
מהם במתכוון. אלה באים לידי
ביטוי בספר עשיר בהפניות הן
למקורות המשפט הן לניתוחים
135 ׀ עורך הדין אפריל 3102
פעולתו של ממשל צבאי
בשטח מוחזק עשויה להיות
מוצדקת מבחינה צבאית
ביטחונית, ועם זאת לא מן
הנמנע הוא שהיא פגומה
מבחינת המשפט הבינלאומי
השופט א' ויתקון, בג"ץ 87/606