Page 130 -

מיסים חברה משפחתית ככלי לתכנון מס שבח
נסה. משמעותה המעשית של גישה זו הייתה מיסוי
דו־שלבי הן ברמת החברה והן ברמת בעלי המניות.
עמדה זו התבססה על כך ששבח כמשמעותו בחוק
מיסוי מקרקעין אינו נכלל בין מקורות ההכנסה המ ־
פורשים בפקודת מס הכנסה, ולכן אינן חלות עליו
הוראות סעיפים 46 ו־46א לפקודה, שלפיהן אפשר
להתעלם לצורכי מס מקיומה של החברה.
ברם רשות המיסים גילתה את דעתה בהוראות
הפרשנות שלה לפקודת מס הכנסה (החב"ק) כי יש
לפרש את המונח "הכנסה" בהקשר זה באופן מר ־
חיב, כך שיחול על כל סוגי ההכנסות לרבות הכנסות
משבח מקרקעין. לפי עמדת רשות המיסים, פירוש
מצמצם למונח הכנסה בהקשר זה, באופן שאיננו
כולל שבח, עלול לעוות את
כוונת המחוקק וליצור בעיות
סבוכות בחישובי המס.
בפרשת מומב לא נדרשה
ועדת הערר כלל לשאלה אם
אפשר להתעלם מקיומה של
החברה לצורכי מס, הואיל
ומנהל מיסוי מקרקעין היה
שותף לעמדה כי השבח מה ־
מכירה ייוחס לבעל המניות
בחברה המשפחתית, ויחולו
על השבח שיעורי המס של
היחיד.
לעומת זאת, עמדת מנהל
מיסוי מקרקעין בפסק
הדין בעניין תל־און הייתה שאין לייחס את השבח
ממכירת המקרקעין לבעלי המניות שכן אין תחולה
להוראת סעיף 46א לפקודה על שבח, וזאת בניגוד
לעמדת רשות המיסים כפי שפורסמה בחב"ק.
ועדת הערר בעניין תל־און דחתה בפסק דין תק ־
דימי את עמדתו של מנהל מיסוי מקרקעין וקבעה כי
לצורכי מס שבח אפשר להתעלם מקיומה של החב ־
רה המשפחתית ולהחיל עליה את שיעורי המס של
היחיד.
דחיית הפרשנות המצמצמת של מנהל מיסוי מק ־
רקעין בפרשת תל־און נעשתה על יסוד הסתמכותה
של הנישומה על הפרשנות הרשמית שאימצו שלטו ־
נות המס ואשר פורסמה בחב"ק, וכדי למנוע הפליה
לרעה של העוררת לעומת נישומים אחרים.
האפשרות להתעלם לצורכי מס שבח מקיומן של
החברות השקופות פותחת אופקים חדשים לתכנוני
מס שבהם אפשר לנצל את העובדה שעל שבח הנובע
ממכירת מקרקעין בידי חברה שקופה יחולו מאפייני
המס האישיים של היחיד, לרבות פטורים ממס שבח.
הכלל שנקבע בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים
לחישוב מס הכנסה בחברה משפחתית אומר כי כש ־
מייחסים את ההכנסה לבעלי המניות שומרת ההכ ־
נסה של החברה על סיווגה המקורי, אולם מחילים
על ההכנסה את מאפייני המיסוי האישיים של בעל
המניות.
ביקש הנישום המייצג פלזנשטיין בע"א 88/603
מבית המשפט העליון למנוע הטלת היטל על בעלי
הכנסות גבוהות עליו, מכיוון
שהכנסותיו נבעו מייחוס
הכנסות החברה המשפחתית
אליו. בית המשפט העליון
קבע כי יש להחיל את ההיטל
על הכנסותיו של בעל המניות
אף אם מקורן של ההכנסות
בחברה המשפחתית. באותה
פרשה נקבע כי תכונות
המיסוי האישיות של בעל
המניות מיוחסות להכנסות
החברה המשפחתית, גם אם
משמעות הדבר היא חיסרון
מבחינת המיסוי.
הלוי יהושעבע"א 09/698
נדונה בבית המשפט העליון השאלה אם הכנסתה
של חברה משפחתית יכולה להיחשב כהכנסה מי ־
גיעה אישית של בעל המניות וליהנות בעקבות כך
מפטור אישי שלו במס הכנסה. באותו מקרה דובר
בפטור אישי של נכה על הכנסה מיגיעה אישית, שחל
מכוח תכונות המיסוי של בעל המניות בחברה המ ־
שפחתית.
בית המשפט פסק כי יש להחיל על הכנסתה של
החברה המשפחתית את הפטור האישי של בעל המ ־
ניות וכי אין למנוע מבעל המניות ליהנות מתכונות
המיסוי האישיות שלו, לרבות מהפטורים המגיעים
לו.
מן הפסיקה הנזכרת עולה כי התעלמות לצורכי
מס מקיומה של החברה השקופה מאפשרת שימוש
התעלמות לצורכי מס
מקיומה של החברה
השקופה מאפשרת שימוש
בפטורים אישיים של בעלי
המניות במס הכנסה. זאת
בכפוף לכך שהכנסת החברה
שומרת על סיווג המס
המקורי שלה כשמייחסים
אותה לבעלי המניות
אפריל 3102 עורך הדין ׀ 130