Page 133 -
Basic HTML Version
כללים משפטיים אלא גם של "השפעות הכוח" על
המשפט וההשפעות של "התכליות האנושיות של
הכוח, שהן בלבד יכולות לכפות על המדינה... תפיסה
ממתנת של הכוח" (עמ' 325-225). הוא אף קורא
לקדם את המחקר הרב־תחומי של המשפט לצורך
התאמת המשפט למציאות המשתנה, שכן "התבד
־
לותו המופרזת של המשפט הבינלאומי [מדיסציפ
־
לינות אחרות] רק פוגמת באמינותו ויעילותו" (עמ'
.)21
לגישתו של רוזן, ההבנה הפילוסופית הרחבה
חייבת להיות גם נחלתם של היועצים המשפטיים,
שנדרשים לבסס את חוות דעתם לא רק על ההוראות
המילוליות אלא גם על התמונה הכוללת. הגישה
צריכה להיות תמיד "מכוונת־מדיניות... היועץ המ
־
שפטי הבינלאומי אינו יכול להישאר צמוד לתקדי
־
מים המשפטיים או האחרים, ואינו יכול להיות כבול
לחוק הכתוב" (עמ' 72). היועץ צריך להבין שלעיתים
"הפעולה המתוכננת עצמה עשוייה לשמש תקדים
בעתיד" (שם). זוהי אחריות כבדה. אולי יותר מכל
תחום אחר, היועץ המשפטי הבינלאומי צריך להביא
בחשבון שהוא קובע תקדים לעולם כולו ולשאול אם
תקדים כזה הוא ראוי.
רוזן חוזר לנושא האחריות האישית של היועץ
כאשר הוא מתייחס לעיקרון תום הלב, שהוא "כלל
הזהב של המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה" (עמ'
815). "תפקידו המשפטי העיקרי של תום הלב", קובע
רוזן, "הוא לאפשר למקבלי ההחלטות מידה סבירה
של חופש פעולה בבואם לפרש וליישם את הדין...
ולאפשר לשיקולי צדק לרכך את החוק הנוקשה
כשזה יניב תוצאה בלתי סבירה" (עמ' 915). עיקרון
תום הלב הוא "רגש אנושי", ומכיוון ש"רגשות אנו
־
שיים לא יועברו בקלות לגוף מופשט כמו מדינה", יש
133
׀
עורך הדין
אפריל 3102
