33 / 68
אנחנו דוגלים בסיפור האמת, קיטש איננו דבר
אמיתי”.
קיום מצוות בזמן השואה
בחטיבות הביניים העיסוק החינוכי בנושא
השואה מתרחב מהמשפחה לקהילה, תוך
עיסוק בגורלן השונה של הקהילות. “החומרים
של יד ושם משתלבים בחזון החמ”ד שעוסק
בעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל”
מסבירה הוך-מרקוביץ.
“ושיננתם”, פרויקט המשניות, כולל לימוד
משניות לזכרם של הנספים, וסוגיות שעלו
בתקופת השואה והוא מיועד לציבור הדתי
והחרדי. כך למשל במסכת ברכות, כשלומדים
על זמני קריאת שמע והנחת תפילין, מתייחסים
לשאלות שהתעוררו בגטאות ובמחנות, כאשר
היהודים אולצו לצאת לעבודות הכפייה
בשעות מוקדמות מאוד של הבוקר: האם מותר
להניח תפילין עוד בטרם עלות השחר?
בתוכנית אחרת “קשרים” שנכתבה לכלל
מערכת החינוך, לומדים על מעגל החיים ומעגל
השנה, עם מערכים על חנוכה, פסח ושבת –
סמלים מרכזיים לעם היהודי והמשמעות שהם
קיבלו בשואה. התלמידים דנים בדילמות כמו
איך לפרסם את נס חנוכה כשהצבת החנוכייה
בחלון המחנה מהווה סיכון? מתברר שיהודים
הציבו חנוכיות מתחת לדרגשים במחנות
הכפייה, ונשאלה שאלה האם קיימו בכך את
מצוות פרסום הנס. התשובה היא שפרסום
הנס נעשה בתוך ליבם של האנשים וזה מה
שעודד אותם ונתן להם כוח להמשיך ולהאמין
שיבוא יום והמלחמה תסתיים.
בחטיבה העליונה מתמקדים לימודי השואה
בהעמקת הידע ההיסטורי במבט בין-תחומי,
תוך חיבור ושילוב עם נושאים ערכיים
ודילמות הנוגעות לזהות יהודית ולמוסר
אנושי. שולמית אימבר מדגישה כי התוכנית
כוללת תכנים ופעילויות לחינוך הממלכתי
דתי: “עולים נושאים של הנהגה רבנית,
אחריות ואמונה. התלמידים לומדים שהשאלה
חשובה מהתשובה, ושגם רבנים שאלו שאלות
הרצאה לתלמידי תיכון בבית הספר להוראת השואה
שרית הוך-מרקוביץ,
מנהלת המחלקה
להכשרת מורים בבית
הספר להוראת השואה:
“פרויקט המשניות
‘ושיננתים’ כולל התייחסות
לסוגיות שעלו בתקופת
השואה, והוא מיועד
לציבור הדתי והחרדי.
למשל במסכת ברכות,
כשלומדים על זמני
קריאת שמע והנחת
תפילין, מתייחסים לשאלה
שהתעוררה בגטאות
ובמחנות, כאשר היהודים
אולצו לצאת לעבודות
הכפייה בשעות מוקדמות
מאוד של הבוקר: האם
מותר להניח תפילין עוד
בטרם עלות השחר?”
אייר תשע"ז
33