39 / 68
לומדים להבין כי תמונה היא זיכרון מהעבר,
ושאם מתעמקים בה אפשר ללמוד ממנה
הרבה על העבר”, מסבירה איילה.
אחת ממטרות התוכנית “קסם הצילום”
היא ללמד את הילדים על ההיבט המתעתע
בצילום. “הילדים נחשפים בחיי היומיום
לתמונות בעיתון, לפרסומות ולסרטים. לא
תמיד התמונות משקפות את המציאות, הילד
מאמין למה שהוא רואה, ומתפתה לחשוב כי
מה שנראה לעין הוא אמיתי. למשל, בקבוק
קולה קטן נראה גדול בהרבה מגודלו האמיתי,
אם מצלמים אותו מקרוב. אם הילדים ילמדו
כיצד אפשר ליצור אשליה של גודל כאשר
מתקרבים למצולם, הם יבינו כי התמונה
לא בהכרח משקפת את המציאות, במיוחד
כשמדובר בפרסומות”.
ב”קסם הצילום” הילדים בוחרים להצטלם עם
אובייקט כלשהו ו”לשנות” את גודלו באמצעות
התרחקות או התקרבות עם המצלמה. השנה
הדגימה איילה את ההיבט המתעתע של
המצלמה בעזרת דגמים של אתרים בירושלים
ש”גדלו” או “קטנו” בעקבות הקרבה או
הריחוק מהמצלמה.
הילדים לומדים על זוויות הצילום וכיצד הן
יכולות לעוות את המצולם ואגב כך רוכשים
מושגים כמו צילום מ”מעוף הציפור”, טכניקות
וזוויות צילום. הם מקבלים מצלמות ומתנסים
בצילום נופים, חברים, צמחים, והכול מזוויות
שונות, כדי לראות את ההבדלים וללמוד
ש”דברים שרואים מכאן, לא רואים משם”.
ילדים מציגים את התסריט שהכינו למטרת העמדה
עטיפות ספרים שיצרו הילדים: אפרים מוקיר ירושלים, הענק הכי גנדרן, הדודה שלי
מרחוב הנביאים
אייר תשע"ז
39