טבת תשע"ד
13
"שורשי הקוצ'יניות שלי"' דרך שפת הגוף של
תושבי המקום.
העתיד טמון במוזיקה
בשנת 4102 ימלאו 06 שנה לעליית יהודי קוצ'ין
לישראל. לקראת המועד הזה מתכוננת טובה
להוציא לאור דיסק ובו עשרה פיוטים שונים
("יפטירו שפתיי", "על אם הדרך", "מה נאוו
עליי", ועוד) שהיא שרה בעצמה, בליווי כלי
נגינה. הדיסק יופץ בקרב בני הקהילה, במרכז
מורשת יהדות קוצ'ין, וביישובים במועצה
האזורית מטה יהודה. בשלב מאוחר יותר ניתן
יהיה לרכוש את הדיסק.
"אחת הסיבות שבחרתי להפיק דיסק היא
שלמוזיקה יש כוח עצום. היא מחברת ומגשרת
ומחזקת את הגאווה העדתית", אומרת טובה
ומספרת על קשר שיצר אתה ילד שהתכונן
לבר המצווה שלו. הוא ביקש שתנחה אותו
לאחר שצפה בה שרה ביוּטיוּב והתחבר לשיר
שלה.
"אינני ממעטת חלילה בערכה של האקדמיה,
אבל בסדר העדיפויות שלי כיום, המוזיקה
תופשת מקום חשוב יותר. המוזיקה מהווה
פתח לעוד דברים שיקדמו את הנושא טוב
יותר לדעתי. באקדמיה החומר יישאר אצל
החוקרים ואצל המתעניינים. מעטים יעיינו בו,
והוא ימצא את מקומו לבסוף נשכח ונזנח על
המדפים, בין ספרי המחקר השונים".
את שירתה מלווים נגנים מהאקדמיה למוזיקה
בנגינה על כלים מסורתיים כמו טאבלה
וסיטאר. בהפקת הדיסק סייעו ותמכו גם ראש
המועצה האזורית "מטה יהודה", משה דדון,
מזכיר המועצה, רענן אהרונסון, והמוזיקאי
שמואל לבינסון. "העבודה עם לבינסון הייתה
חוויה בפני עצמה", מעידה טובה.
בהפקה השתתפו שלושה מבני העדה: אלי
אהרון שניגן בבנסורי, חליל הודי העשוי
במבוק, ושתי נשים, שמחה שמואל ורבקה
אליהו, שליוו את טובה בקולן. הדיסק,
מבטיחה טובה, יופץ יחד עם חוברת שתכיל
מלבד סקירה היסטורית גם תווי נגינה.
ההשקעה בדיסק נמשכה תקופה ארוכה.
מבין השירים בדיסק היא מחוברת לשלושה
במיוחד, הן בשל המוזיקה שלהם והן בשל
תוכנם המיוחד. הראשון, "יפטירו שפתיי",
פיוט שהיה מושר בכל קהילות ישראל, והוא
מעין פיוט נחמה לרפואה שלמה. הוא נמשך
רק שתי דקות, אבל מלווה בנגינה של בנסורי,
המזכירה סוג של שופר עדין שבו ניגנו
בקוצ'ין. הפיוט השני, "על אם הדרך", מקורו
בוילנא, והוא מתאר את בת ישראל השדודה
מבקשת ממלאך שיציל אותה. הפיוט השלישי
ת", המושר בחול המועד סוכות
ַ
הוא "ידידי א
ובשמחת תורה.
"בסיכומו של דבר", אומרת טובה "התרבות
שלי אינה ידועה דיה, והמוזיקה שעליה גדלתי
לא נשמעת מספיק. עם זאת, אני בטוחה כי
הטמעה ידידותית של התרבות באמצעות
חקר, הסבר, לימוד מקיף ובעיקר דרך מוזיקה,
תרחיב את הידע, ותגרום לשיבה אל המקורות.
זה יגרום לדור הבא של יוצאי קוצ'ין לרצות
להכיר יותר את שורשיו".
יהודי קראלה
יהודי קוצ'ין הוא שם כולל לקהילות יהודיות
שנוצרו בדרום מערב הודו, בתקופת קיומה
של ממלכת קוצ'ין – כיום בשטחה של מדינת
קראלה. היהודים חיו בעיר קוצ'ין וסביבותיה
במרחק של 04 ק"מ, בחמש ערים וכפרים.
קראלה היא אחת מ-82 מדינות אשר בתת-
יבשת הודו. אוכלוסייתה מונה כ-33 מיליון
נפש, שפתה היא מליאלם ועיר בירתה היא
טריוונדרום.
קראלה מחולקת למחוזות שאחד מהם הוא
מחוז קוצ'ין, ובו עיר נמל שנקראת אף היא
קוצ'ין. קראלה היא חבל ארץ פורח ומרכז
לגידול תבלינים. פתיחותם וסובלנותם של
השליטים ההינדים עודדו רב תרבותיות,
■
שממנה נהנו גם יהודי קראלה.
"התרבות שלי אינה
ידועה דיה, והמוזיקה
שעליה גדלתי לא
נשמעת מספיק. עם
זאת, אני בטוחה כי
הטמעה ידידותית של
התרבות באמצעות
חקר, לימוד מקיף
ובעיקר דרך מוזיקה,
תרחיב את הידע,
ותגרום לשיבה אל
המקורות. זה יגרום לדור
הבא של יוצאי קוצ'ין
לרצות להכיר יותר את
שורשיו"
הרחוב היהודי בקוצ'ין
כיפות של גברים בני העדה
