טבת תשע"ד
10
ט
ובה קשטיאל אהרון הוכשרה להיות
גננת בסמינר אפרתה בירושלים
ולמדה חינוך לתואר ראשון בסמינר
הקיבוצים בתל אביב. היא נולדה בעיר פארוּר
בקוצ'ין, ועלתה ארצה עם משפחתה כשהייתה
בת שלוש. המשפחה התגוררה במושב
אביעזר שבשפלת יהודה, וטובה נחשפה מגיל
צעיר מאוד למוזיקה ולפיוטים של העדה.
"אבי, שהיה מגדל עופות, נהג לשיר לנו שירי
קודש בעברית. אהבתי מאוד להאזין בערב
שבת לקולו העדין והיפה, כשהיה שר את
הפיוטים", היא נזכרת. לאחר הסמכתה לגננת,
עבדה במספר יישובים במועצה האזורית מטה
יהודה, הייתה ראש צוות גננות באזור שפלת
יהודה והעבירה השתלמויות. בעבודתה יישמה
את מסורת הפיוט שספגה בבית הוריה, ועסקה
בהנחלת השירה והמוזיקה לילדים.
"הגן שלי היה גן שר, והילדים נחשפו לכל סוגי
המוזיקה. מכניסת הילדים לגן ועד לצאתם
התנגנה בגן מוזיקה שהייתה מותאמת לשעות
הפעילות. באמצעות המוזיקה נלמדו שירי
ארץ ישראל, מילים נרדפות ומילים קשות.
ההורים התפעלו תמיד מהאוצר הלשוני של
הילדים שהתעשר בעקבות השירים".
כשיצאה לגמלאות בשנת 6002 החליטה טובה
להקדיש מזמנה לשימור מורשת הפיוטים של
העדה. היא ייסדה מקהלת נשים, השתתפה
באיסוף ובחקר של פיוטים ושירה דתית
מקוצ'ין, ובאחרונה הוציאה דיסק שבו היא
מבצעת שירים של יהדות קוצ'ין.
מקהלת נשים
העדה הקוצ'ינית בישראל מונה כעשרת
אלפים נפש, המרוכזים במושבים בשפלת
יהודה ובפרוזדור ירושלים ובערים רמלה ולוד.
המושב נבטים שבנגב הוא המרכז התרבותי
של העדה. יש בו בית כנסת, מוזיאון ומרכז
מורשת. קשטיאל אהרון מעבירה שם קורס
ייחודי בנושא שירת נשים.
עוד בהיותה גננת הקימה טובה מקהלה
בת עשר נשים ממוצא קוצ'יני בנות 55 ועד
57 ממושבים במטה יהודה, שאותן הכירה
באמצעות ידידים. "כולן ידעו את רוב הפיוטים
ושירי המסורת של יהדות קוצ'ין. התחלנו
להיפגש במושב מסילת ציון, ושם גם עשינו
את החזרות", היא מספרת. השירים נשאבו
ר הפיוטים של העדה, "ארשת שפתנו",
ֶ
פ
ֵ
מס
המכוּנה בשפת הקהילה קולאס. לאחר כשנה
של חזרות החלה המקהלה להופיע באירועים
שונים, לפני נשים ולפני קהלים מעורבים,
רובם קשורים לעדה הקוצ'ינית: מסיבות
אירוסין, מסיבות משפחתיות שונות, חתונות
ועוד.
ציון דרך בדרכה של המקהלה היו חגיגות
היובל למושב הקוצ'יני מסילת ציון שנחגגו
ב-4002. המושב, שהוקם בתחילת שנות
החמישים, ביקש להשקיע בשימור המורשת.
הוא גם סייע בהפקת הדיסק הראשון של
המקהלה. כיום שרות במקהלה שבע נשים.
הן נפגשות לחזרות אחת לשבועיים וממשיכות
להופיע במקומות שונים, לרוב בפני קהלים
מעורבים.
כאשר נשות המקהלה נוטלות חלק בשמחה
של יוצאי קוצ'ין, הן משתתפות גם בריקודים
המסורתיים, כאשר לבושן כולל פוד'בה
(לונגלי באנגלית), מעין חצאית המונחת על
חלק הגוף העליון מטעמי צניעות, וקופיים
שירתהנשים
של יהדותקוצ'ין
טובה קשטיאל אהרון, גננת בגמלאות מבית שמש,
עוסקת בשימור מסורת הפיוטים של יהדות קוצ'ין.
היא הקימה מקהלת נשים ממוצא קוצ'יני המופיעה
עם רפרטואר המורכב מפיוטים ושירים של העדה.
לקראת מלאות 06 לעליית יהודי קוצ'ין, בסיוע
המועצה האזורית מטה יהודה, היא הפיקה דיסק
ובו שירים ומנגינות ממסורת יהדות קוצ'ין
צילמה: דקלה בסיסט
§
כתב: ראובן שבת
האזור בדרום מערב הודו שבו
נוצרה יהדות קוצ’ין – כיום
במדינת קראלה
"אינני רואה אנשי
אקדמיה מבני קוצ'ין
שחוקרים את התרבות
שלהם. יש לנו חוקרים
ודוקטורים בתחומי דעת
רבים, אבל חוקרי העדה
אינם מי שגדלו בתרבות
רה
ֵ
הקוצ'ינית, ואני מצ
על כך"
