Background Image
Next Page  7 / 16 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 7 / 16 Previous Page
Page Background

7

באחוה

ינואר 5102

מפחדים, קבלה עצמית ואימוץ שפה שמסריה אכפתיות והקשבה.

השיטה מבוססת על שלושה יסודות: תקשורת חיובית, קבלה וחיבור

לעוצמות- אלה הכלים שלנו בבואנו לחנך את ילדינו. בתקשורת חיובית,

הכוונה קודם כל לקיום דיאלוג משמעותי עם הילד ומתן התחושה

שאנחנו כאן אתו ובשבילו. קבלה משמעותה קבלת עצמנו כפי

שאנחנו וגם קבלת האחר ובכלל זה הילד, כמו שהוא. "אין הכוונה

שלא צריך להשתנות" מסבירה ד"ר כהן זלכה "אלא לקדם תהליך של

התפתחות ותיעול העוצמות של הילד לאפיקים חיוביים". החיבור של

אדם לעוצמות שקיימות בו, מתאפשר לאחר שהוא מתנקה ממשקעים

שצבר- פחדים מיותרים ומחשבות מעכבות.

חלק גדול הקדישה ד"ר כהן זלכה במחקרה לתחום הרשתות

החברתיות, ומצאה כי יש בכוחן לספק צרכים חברתיים.

הילדים חשים שהרשתות החברתיות מהוות ספירה

חלופית ולעיתים מפצה לסיפוק הצרכים הבין-אישיים,

והן הולכות ותופסות מקום משמעותי בחייהם.

פעילות ילדים ברשתות החברתיות, יש לה יתרונות וחסרונות. מצד

אחד היא מאפשרת לילדים בעלי קשיים חברתיים "להיות בעניינים",

להתבלט דווקא במציאות הווירטואלית ודרכה למצוא חברים במציאות

הריאלית. מצד שני, האינטרנט מזמן סיכונים רבים, כולל חשיפה לאתרי

הימורים ופורנו.

כמו כן ישנו טשטוש של גבולות וערכים- ילדים אינם

יודעים תמיד מה ראוי להישאר חסוי ומה ראוי לשיתוף,

מתי הומור הופך להשפלת הזולת ומתי יד קלה על

המקלדת הופכת לעבריינות של ממש.

מסרים עוברים בדרך משובשת ומובילים לעיתים קרובות למשברים

וקונפליקטים. ד"ר כהן זלכה טוענת, שאם אנשי החינוך, החל ממסגרות

הגן, ילוו את הילדים הגולשים באינטרנט ויעבירו את המסר שגם שם

ישנם חוקים וכללי התנהגות, הסביבה הווירטואלית תיתפס כפרוצה

פחות. "כאשר ילד מרשה לעצמו להכפיש חבר ברשת החברתית, הוא

ירשה לעצמו לנהוג באלימות גם במציאות. העבריינות הווירטואלית

משחיתה, ולאחר שהרסן הותר הדרך חזרה מורכבת" היא מסכמת.

אז מה עושים למשל עם בעיית אלימות של ילד?

"צריך לזכור שעונשים עלולים לגרום נזקים יותר מאשר תועלת" מציינת

החוקרת. "כדי למנוע רצון למרוד, כעס מיותר והתנגדות, לעולם לא

נעניש את הילד כאשר אנחנו או הוא בעיצומו של כעס, ולא נטיל עונש

ממושך מדי". בספרה מובא בין השאר סיפורו של אושרי, ילד בן 41

שמרבה להכות ילדים אחרים בבית הספר. אושרי עבר עם החונכת שלו

תהליך עמוק, במהלכו הוא נדרש להתבונן במעשיו, לערוך רשימה של

הקשיים שלו, של הפעמים בהם התפרץ, לתאר את הקושי בתקשורת

עם הזולת. בשלב מציאת הפתרונות, נעשה שימוש בסרטים שהציגו

סיפורים דומים של ילדים שנהגו לפתור בעיות באלימות, והדרכים

החלופיות שאימצו. כל דרך נבדקה ונלמדה על ידי אושרי והחונכת שלו

ולבסוף אומצה אחת הדרכים. "חלק חשוב מהתהליך הוא שהילד יחווה

פתרון בעיות יצירתי ויפתח חשיבה גמישה" מציינת ד"ר כהן זלכה.

בין שלל האסטרטגיות שמציע המחקר למחנכים ולהורים, בולט

כלל פשוט אחד והוא הנוכחות. אפילו בעת צפייה בטלוויזיה, מתברר

שטמונות סכנות לא מעטות. המחקר מגלה, כי ישנם תכנים בעייתיים

מאוד המועברים בתכניות הריאליטי. הילדים מחקים התנהגות אלימה

שהם רואים בתכניות הריאליטי, הרבה יותר מגילויי אלימות שהם רואים

בסרטי בדיה. זאת משום שהם מזדהים עם הדמויות ותופסים את

עלילת התכנית כמציאות עצמה. כאשר לא ניתן לאסור על הילדים

צפייה בתכניות מסוימות, ד"ר כהן זלכה מציעה להורים לקיים צפייה

משותפת. זו הזדמנות לתווך בינם לבין התכנים, להסביר כיצד יש

להתייחס לדמויות ולפתח חוש ביקורת.

מחקר

עובדת מזה שנים רבות עם ילדים בסיכון,

ד"ר כהן זלכה

מכשירה חונכים ומחנכים ומפתחת תכניות יישוביות ופרטניות

לקידום ילדים בסיכון. במכללה האקדמית אחוה היא מלמדת

קורסים, סדנאות והרצאות עבור סטודנטים לחינוך, מורים

לעתיד, ומלמדת אותם את שיטת שלושת היסודות, בתקווה

שעיקריה ימצאו את דרכם למוסדות מערכת החינוך בארץ,

שממילא צריכה להתאים את עצמה לעידן המדיה החדשה.

ספריה שיצאו לאור מאפשרים את הפצתו של המודל

החינוכי ויישומו בכל מסגרת שתרצה לאמץ אותו.

צילום אילוסטרציה