6 / 16
6
ינואר 5102
באחוה
חוקר ומרצה בבית הספר למדעים
,
ד"ר עדו צורים
זכה בקרן מחקר מטעם המשרד להגנת הסביבה
במדעי החיים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
PHD
בעל
ד"ר עדו צורים
אקולוג, חוקר ומפתח גישות ושיטות עבודה לממשק ידידותי לסביבה
של מזיקים.
פרופ'
המחקר, שנעשה בשיתוף
מאוניברסיטת
צביקה אברמסקי
וד"ר גדעון וסרברג
בן-גוריון
מאוניברסיטת צפון קרוליינה,
מציע בדיקה ויישום שיטות
חדשות לבקרה מושכלת של
הלישמניה: שבירת הקשר
בין הפונדקאי לחיית המאגר.
לישמניה זהו הטפיל הגורם
למחלה המוכרת כ"שושנת יריחו"
או לישמניאזיס, הפוגעת במיליוני
חולים ברחבי העולם. בישראל
קיימים שני מינים עיקריים,
שניהם גורמים למחלה עורית
המתאפיינת בהופעת נגעים
הנראים בתחילה כעקיצת חרק
ובהמשך גדלים והופכים פעמים רבות לכיבים. הריפוי אורך חודשים
ארוכים והם מותירים צלקות.
כיום אין בנמצא כלים יעילים לבקרה רחבת היקף וברת קיימא שלו.
הגישות הקיימות דורשות השקעה מרובה של זמן וכסף ולרוב אינן
ניתנות ליישום מספק. בנוסף לכך, לגישות האלה ישנן השפעות
שליליות משמעותיות על תפקוד המערכות האקולוגיות.
“אנו מציעים לפגוע בקשר בין המכרסם (מין המאגר של הטפיל)
ובין זבוב החול (הווקטור)." מסביר ד"ר צורים את הגישה החדשנית,
שמבוססת על עבודות מחקר חדשניות ופורצות דרך.
נקבת זבוב החול המוצצת דם, הדרוש
להבשלת ביציה, ממכרסם נגוע בטפיל
הלישמניה, מודבקת אף היא בטפיל.
כאשר נקבת זבוב החול עוקצת יונק
אחר היא מעבירה אליו את הטפיל. לכן,
ניתוק הקשר בין זבוב החול והמכרסם
יצמצם משמעותית את התפשטות
טפיל הלישמניה תוך פגיעה שולית
במערכת האקולוגית. ניתוק הקשר בין
המכרסם לזבוב החול יתבסס על גישת
ההדברה הסיסטמית- האכלת המכרסם
מזון המכיל חומר הדברה סיסטמי נגד
חרקים, שאינו פוגע במכרסם. לכן, כאשר
נקבת זבוב חול תמצוץ דם מהמכרסם
היא תקבל גם מנה של חומר הדברה
שתגרום למותה.
כך באמצעות שיטה נוחה וזולה יחסית
לביצוע, המנצלת את הקשר הבלתי נמנע בין מין המאגר לווקטור
והמבוססת על פיזור פיתיונות מזון מתאימים, ניתן לנתק את הקשר בין
זבוב החול והמכרסם.
לצורך מימוש הרעיון, ידרשו החוקרים לפתח את השיטה במעבדה
ולהתאימה לתנאים המקומיים, ובשלב השני ליישם את ממצאי
המעבדה בתנאי שדה.
מחקר
תסתכלו עליהם ותראו אותנו
מחקריה של ד"ר גילה כהן זלכה על תקשורת עם ילדים, בעידן המדיה והרשתות החברתיות
ה
מדיה החדשה מציעה לילדינו מידע רב, מודלים רבים של
התנהגות ותקשורת חברתית מסוג חדש. מצד אחד, הרשתות
החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, וואטס-אפ ודומיהן פותחות
בפני ילדינו מרחבים חדשים להתפתחות אישית וחברתית, ומצד שני, הן
חושפות אותם למציאות מורכבת יותר מאי פעם, לטשטוש גבולות בין
פרטי לציבורי, בין אינטימיות לשיתוף, בין הסתגלות לנורמות סביבתיות
לבין בחירה אוטונומית. מלבד הזדמנויות חדשות יש בהן גם סיכונים
חדשים אשר לא ידענו בעבר.
פותחת בפנינו שער למציאות המורכבת הזו,
ד"ר גילה כהן זלכה
במטרה לסייע בידי הורים ומחנכים לתקשר עם הילדים בני הדור
החדש, להעצים אותם ולהוביל אותם ביד בטוחה לצמיחה אישית
וחברתית. כהן זלכה היא חברת הסגל האקדמי במכללה האקדמית
אחוה זה עשרים שנה, ראש המגמה להוראת מדעי החברה והתקשורת
באוניברסיטת בר אילן, מרצה וחוקרת בנושא תקשורת הורים וילדים.
“המחקרים שערכתי על ילדים ומדיה לגווניה, כמו גם עבודתי רבת
השנים בשטח עם הורים וילדים, חונכים ומחנכים, הביאה אותי לגיבוש
דרך היסודות, שיטה חדשנית לעבודה עם ילדים בעידן שלנו." מסבירה
ד"ר כהן זלכה. מחקריה גובשו ויצאו לאור השנה בשני ספרים, האחד
פונה להורים והשני מיועד למחנכים וחונכים, בהם מוצגת השיטה,
המודל החינוכי לעבודה עם ילדים. השיטה מעניקה כלים מעשיים
כגון תרגילי משחק, יצירה, המחזת סיטואציות, דמיון מודרך ועוד, וכן
טכניקות להתמודדות עם פחדים, שינויים, כעסים, אלימות ועוד. הכלים
היישומיים לא מכוונים רק לילדים, שהם מושא המודל החינוכי, אלא גם
למבוגרים. "במהלך כתיבת המחקרים עלתה בי הבנה עמוקה שההורים
והמחנכים זקוקים להעצמה ולחיזוק, על מנת שיוכלו להתמודד עם
המשימה המורכבת של חינוך וליווי הילדים."
זה לא סוד שהאופן שבו המבוגרים מגיבים למעשי הילדים משפיעה
עליהם ותורמת להיווצרות של דפוסי התנהגות. דרך ההתמודדות
שמציעה ד"ר כהן זלכה כוללת מתודות חינוכיות, פסיכולוגיות ורוחניות,
בשילוב ייחודי של מזרח ומערב. העצמת המבוגרים כוללת התנקות