11 / 16
11
באחוה
ינואר 5102
בית הספר לתארים מתקדמים
"עכשיו אנחנו יודעים מה אנחנו לא יודעים ומה עלינו לחפש"
תואר שני בתרבות עם ישראל והוראתה- לא מה שחשבתם
"
מערכת החינוך תרמה לי רבות ואני רוצה לתרום לה בחזרה"
, מנהלת בית הספר היסודי ממלכתי
טלי שלטון
מתוודה בחיוך
"אשכול" בנס-ציונה. בעלת ותק של 51
שנים במערכת החינוך ובוגרת לימודי תואר
שני במכללה האקדמית אחוה, בהתמחות
תרבות עם ישראל והוראתה. בתחום הזה
התאהבה עוד קודם כשבחרה ללמוד תרבות
עם ישראל בשילוב מתמטיקה לתואר ראשון.
אמנם לא גדלה בבית דתי אבל מאמינה
שהדור הצעיר חייב לדעת ולהכיר את
המורשת התרבותית של עם ישראל. “חשוב לי
לעורר בילדים את הזיקה למורשת ואת הרצון
להתחבר לשורשים." היא מדגישה ומספרת
על בית הספר אשכול, שמפתח ומפעיל
תכנית בית ספרית החושפת את התלמידים
לתרבות עם ישראל, דרך היכרות מקיפה עם
מכלול היצירה, ההיסטוריה, ושאר ההשפעות
על זהותנו התרבותית. הנושאים אמנם קשורים לעבר, אך הלמידה
מדגישה את הרלוונטיות לחיים שלנו כאן ועכשיו.
"התחום הזה תופס תאוצה בשנים האחרונות,
ולדעתי כל מי ששואף להיות גורם מוביל
במערכת החינוך, כדאי שילמד תרבות עם
ישראל" טוענת שלטון ואת דבריה מחזקים
שאר הבוגרים, שנהנו מתכנית מגוונת הכוללת
תחומים רבים, שמתקשרים זה לזה ויוצרים
רשת של ידע ותובנות. "עשינו היכרות עם
נושאים ותחומים שהיה לנו בהם רקע מועט
או שלא ידענו עליהם דבר", הם מסבירים,
"וכעת יש להם כבר חלק בעולמנו- אנחנו
כבר יודעים קצת על קבלה, חסידות, תלמוד,
ביקורת המקרא, היסטוריה ואמנות. עכשיו
אנחנו יודעים באמת, כמאמרו של סוקרטס,
מה אנחנו לא יודעים ומה עלינו לחפש."
השנה קיים בית הספר לתארים מתקדמים כנסי פוסטרים מוצלחים,
במסגרתם הוצגו עבודות המחקר של הסטודנטים בארבע התכניות
חינוך מיוחד, חינוך מתמטי לבי"ס היסודי, מינהל
M
.
Ed
לתואר שני .
מערכות חינוך ותרבות עם ישראל והוראתה.
לכנס הפוסטרים שתי מטרות: לשתף עמיתים, חברי סגל ואורחים
בנושא עבודת הגמר, במהותה ובחידוש שהיא מציעה מבחינה יישומית
או מבחינה מחקרית, באמצעות פוסטר ויזואלי. בצד זה, מטרתו לאפשר
לסטודנטים "להגן" על עבודות הגמר שלהם בבחינה קצרה הנערכת
מול שני מרצים מהתכנית. אחד המחקרים שבלטו בכנסי הפוסטרים
השנה, הוא של סטודנטית מהתכנית בחינוך מיוחד:
"עשר אצבעות לי יש"- בדיקת יעילותן של שתי תכניות התערבות
לשליטה בלוח הכפל אצל תלמידים עם צרכים מיוחדים. הסטודנטית
, שמטרתו
ד"ר רותם אביטל
ערכה מחקר כמותי בהנחיית
רינת נסינג
להשוות את יעילותן של שתי תכניות התערבות לשיפור השליטה
בעובדות הכפל אצל ילדים המתקשים בחשבון- אחת ההתערבויות
"מסורתית" והשנייה באמצעות "תכסיס אצבעות". המחקר הנוירו-
קוגניטיבי מראה כי חישוב באצבעות משמש אבן דרך לפיתוח יכולות
מספריות בהמשך, ומצביע על האפשרות שחישוב באצבעות יהיה יעיל
במיוחד עבור תלמידים המתקשים בחשבון. יחד עם זאת, התערבות
המבוססת על פיתוח שליטה בלוח הכפל באמצעות אצבעות, טרם
נוסתה. במחקר שלהלן נמצא, כי "קבוצת האצבעות" הציגה את
השיפור הגבוה ביותר במדדי הדיוק ביחס לעצמה וביחס לשאר
הקבוצות שנבדקו. תלמידי קבוצת ה”אצבעות” אימצו באופן גורף את
האסטרטגיה שלמדו, ועברו מחישוב לשימוש באצבעות.
בוגרי תואר שני במנהל מערכות חינוך
פרופ' עליאן אלקרינאוי וד"ר יעל פישר, ראש בית הספר לתארים מתקדמים