43 / 54
43
. ליווי רוחני במגזר הערבי
10
במסגרת הפרויקט הוקמה בכפר מנדא קבוצת ליווי רוחני לנשים
שכולות על רקע תאונות דרכים. ראיונות התקיימו עם העו”ס
המלווה, המנחה הקבוצתית והמלווה הרוחנית של הקבוצה,
אך לא עם המשתתפות עצמן עקב מגבלות שפה. בנוסף
לכך, התקיימו גם מפגשים פרטניים עם מקבלי ליווי. במסגרת
ההשתלמות בשפת הליווי הרוחני לעו”ס בצמי”ד, התקיימו
ראיונות עם ארבעה מרואיינים באוכלוסייה זו; שלושה מזווית
נותן הליווי ואחת מזווית מקבלת הליווי. על בסיס נתונים אלו
נכתבים הדברים הבאים אולם לשם הזהירות יש לציין, כי חלקם
הם מאפיינים ייחודיים לכפר מסוים/הקבוצה המסוימת, וחלקם
נראים כמאפיינים יותר כלליים. בהתאם לכך, יש להתייחס
לדברים בהסתייגות.
א. מאפיינים חברתיים
באופן כללי הצטיירה חברה יחסית סגורה ושמרנית, אשר
בקרבה רמת אבטלה גבוהה ורמת השכלה יחסית נמוכה.
“פה הבנתי שזה כפר יותר סגור, חברה יותר סגורה ופחות פתוחה
לדברים חדשים... בכפר יש רמת אבטלה גבוהה וגם אנשים רבים
חסרי השכלה והם עובדים עבודה יומית כזאת” (מלווה).
אחת ההשלכות למאפיינים אלו הוא הקושי של אנשים בחברה
לקבל ולהכיל את השונה והחריג, דבר הגורם להסתרה של
אלמנטים חריגים.
“אני יכול לשתף במקרה אחד שאני... לקחתי שני ילדים למכולת
לקנות להם סוכריות וכאלה דברים. פעם ראשונה שאני חווה את
זה, אף פעם לא הלכתי ברחוב עם ילד עם מכשירים על האוזניים.
וואלה, הרגשתי מה זה להיות שונה ובודד. זה היה לפני שנה ואני
זוכר את זה מצוין. אנשים מסתכלים ואתה רוצה ישר לגמור עם
החנות ולחזור לאוטו ולעוף מהמקום. זה לא משהו קל. אישית,
חוויתי את זה כשהלכתי עם הילדים האלה ברחוב רבע שעה.
תאר לך את ההורים שחווים את זה יום יום. אחרי זה יכולתי להבין
למה הם מורידים את המכשירים. הם לא רוצים את הבדידות, הם
עדיין רוצים שיהיה מישהו שישחק איתו...” (עו”ס צמי”ד).
“אנשים אומרים זה ‘מסכנה... אין מה לעשות זה מה האל נתן לך...’
זה לא משפילים אותך... אני לא יודעת איך להגיד לך את זה...
יש אנשים שמרחמים עליך וזה עוד יותר מוריד אותך... החברה
שלנו קצת קשה בעניינים האלו...יש כל מיני דברים שהם קשים
אצלנו. קשה לקבל ילד עם צרכים מיוחדים כאלו. מסתכלים עליו
כאילו שהוא משהו מוזר, חריג, יוצא דופן. קשה לקבל... קשה...
מסתכלים גם על ההורה כאילו ברחמנות... מה אלוהים נותן לו...
מה הוא עשה שאלוהים נותן לו ככה... זה לא כולם אבל הרוב...
אני לא רוצה שהחברה תשפיע עליה. הם מסתכלים כל הזמן.
מסתכלים ומסתכלים ומסתכלים... זה כואב לך” (מקבלת ליווי).
סוגיות של מעמד האישה היו נוכחות ברקע של ההתמודדות עם
האבדן וכמעצימות קשיי התמודדות. לדוגמה, היכולת לצאת
לעבוד או היכולת לצאת מהבית למפגשים דוגמת קבוצת
התמיכה.
“הרבה נשים מאוד זהירות מה יגידו עליהן ורק המשפחה יודעת,
אבל לא כולם. בכפר אחר כמו סכנין זה תלוי אישה, כי יש שם
הרבה קבוצות מכל מיני סוגים ונשים יוצאות מהבית. פה במנדא,
מעט נשים בכפר יוצאות מהבית לעבודה. גם בקרב הנשים לרובן
אין רמת השכלה. אז הנשים לא יוצאות הרבה מהבית... אני ראיתי
שיש מעמד מאוד חשוב בחיים שלהן של הדת. ומעמד האישה
בדת לפי התפיסה שלהן הוא מאוד מאוד נמוך... אז עשיתי להן
סדנה על הנושא... מה אתן חושבות על הנושא, מה בעיניכן זה
אומר, הבאנו פסוקים מהקוראן. זה היה מבחינתן ממש חתיכת
העצמה, כי פתאום הן ראו את עצמן באור אחר לגמרי. פעם חשבו
שלפי הדת הן צריכות להיות בתחתית הסולם. פעם חשבו שזה
הדת ואת זה צריך לקבל” (מלווה).