45 / 54
45
התחושה היא הרבה פעמים של חודרנות של המשפחה וחוסר
קבלה” (עו”ס צמי”ד).
בנוסף לקושי למצוא אוזן קשבת בתוך המרחב המשפחתי, עלה
בשיחות, כי אמהות מתמודדות יחסית לבד ללא תמיכה מספקת
של בן הזוג.
“בכל התהליכים אני הייתי לבד, גם במהלך המלחמה הזאת
הייתי לבד, כי לא אכפת לו [הבן זוג]... לא מזיז לו כל כך... לא
יודעת... אנחנו רבנו הרבה בגלל הדבר הזה... היא גם הילדה שלך,
נכון?! הוא אוהב אותה... אבל זה לא מספיק. אני קיבלתי כמה
מכות והייתי לבד! הייתי צריכה מישהו שיהיה לידי עם הרופאים”
(מקבלת ליווי).
כמו כן, במשפחה הבדואית יש מאפיינים היוצרים חודרנות של
המשפחה המורחבת על חשבון המרחב הפרטי של ההורה
כחלק ממציאות שבטית-משפחתית.
“בסופו של דבר, אנחנו בדואים. וכן, זה קשה. זה לא שהם... הם
מחפשים ורוצים לדעת כל נקודה בחיים שלך! כל דבר אפילו
... גם אם היית חברה שלי וגם אם לא חברה, הם נכנסים לך
לפרטי הפרטים. רוצים לדעת את הכול. הם נכנסים לך. גם אם
אתה מופנם או... אם יש לך הסעה עד הבית, מה יש לך? למה יש
הסעה? מה הילד? מה הילדה?... פרטיות זה דבר שאין לנו כמעט...
זה הייתי מחפשת” (מקבלת ליווי).
עולה כי קיימת נטייה להכחיש ולהסתיר ואף להימנע מטיפול
בילדים עם צרכים מיוחדים בשל מסרים חברתיים שאינם
מקבלים את השונה, וכך לעתים, האמהות צריכות להיאבק מול
הבן זוג והמשפחה על הטיפול בילד.
“יש הורים שבאים ממשפחות שבהן כבר קיימות בעיות בשמיעה,
אבל אלה בעיות שבדרך כלל לא טופלו. אפילו הייתה סוג של
הכחשה. אני אתן לך מקרה. אימא שהילד שלה עבר ניתוח
שתל בשני הצדדים, אותה אימא, הדודה שלה יש לה בעצמה
ירידת שמיעה מגיל צעיר אבל כל הזמן הסבא אמר ‘זה בסדר,
זה יסתדר’... ועד היום היא סובלת מהבעיה הזאת. עכשיו באה
האימא הזאת ואומרת להם ‘אני רוצה לעשות לו ניתוח שתל’...
אבל לבוא ולעמוד מול המשפחה ולהגיד ‘אני רוצה שהילד יעבור
את הניתוח’ זה לא דבר קל, כי המשפחה בעד להכחיש.. ‘בסדר..
זה לא קריטי, אנחנו נרים את הקול טיפה’, כל מיני פתרונות,
העיקר שלא יעשו משהו עם זה” (עו”ס צמי”ד).
ג. מאפיינים ייחודיים של הליווי הרוחני
ביחס לליווי פרטני, מסתבר שגם כאשר המלווה הייתה יהודייה
שאינה דוברת ערבית ומקבלת הליווי הייתה ערבייה, שהעברית
שלה יחסית מוגבלת, עדיין התהליך נחווה כהצלחה והשפה אכן
נחוותה כמגבילה, אך לא כחוסמת את יכולת המפגש הבין-
אישי.
“היה לי קושי עם השפה, כן, קל לי יותר בערבית לדבר, אבל בסופו
של דבר היא מבינה אותי. לא הייתי מחפשת שפה הייתי מחפשת
בן אדם” (מקבלת ליווי).
ביחס לתהליך הקבוצתי, תהליך ההקמה של הקבוצה הוא ייחודי
יחסית לקבוצות אחרות ומצריך חיזור מוגבר באמצעות שותפים
מתוך הקהילה. כחברה כפרית, היכולת להגיע למשתתפות
תלויה בתיווך של אנשי מפתח מהכפר, שהם אלו שיאתרו,
יגיעו פיזית לכל משתתפת פוטנציאלית ויעודדו את ההצטרפות
לקבוצה.
“במגזר הערבי יש יותר מקום לחיזור אחר המשתתפים. לאתר
אותם ולהגיע עד אליהם. ולפעמים זה עד אליהם לתוך הבית, כדי
להגיד להם, לספר להם, מה הזכויות שלהם מה זה קבוצה ומה
המשמעויות שלה והחיזור הזה לא נגמר. מאפיין נוסף הוא העניין
שהחיזור וההגעה עד המשתתפים נעשה תוך הרבה שיתוף
פעולה עם ארגונים בקהילה. שירותי רווחה בקהילה, שירותים כמו
מתנ”ס, הייתה שם שותפות באיתור האנשים ובחיזור אחריהם,