Table of Contents Table of Contents
Next Page  48 / 54 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 48 / 54 Previous Page
Page Background

48

פחות

BEING

“אני חושבת שהייחוד של הליווי הרוחני זה הרבה

. נגיד בקבוצות אחרות מקשיבים פעם פעמיים לכאב...

DOING

ואז יש הרבה עשייה. יאללה בואו נזוז... בואו נעשה. יש יעדים. אצלי

לא. בקבוצה הזו לא היה... אנחנו פשוט הקשבנו למקום הזה... רק

כשצריך קצת אז עשינו. המון הקשבה חסרת תכניות ואג’נדה...

מזה באו ההחלטות של הנשים” (מלווה).

מנחה עם יותר ענווה: האיכויותשל יותר נוכחות דורשות הקשבה

מסוג אחר, כזו הממקמת את מנחה הקבוצה במקום עם יותר

ענווה.

“הייתי חברה בהמון קבוצות ואני יודעת איך מנחת קבוצות

מתנהגת. אני מבדילה בין מנחה רגילה לבין מי שהיא מלווה

רוחנית בהכשרה שלה... יש ענווה מסוימת בליווי הרוחני שלא

פגשתי במקום אחר. יש משהו שמקבל, שמכיל, יש משהו שהוא

מקשיב עד הסוף אפילו לדברים הקשים” (מלווה).

קבלה: זו אינה רק שהייה והקשבה, אלא הקשבה מכבדת ולא

שיפוטית.

“אדם שמגיע שומע את עצמו בלי תגובות... מה שבדרך כלל יש

בקבוצה טיפולית. כי אין מטרות כמו אינטימיות, בגרות וכדומה”

(עו”ס צמי”ד).

אמונה תומכת: איכות נוספת שעלתה מתוך המשתתפות

בקבוצה הייתה תמיכה קבוצתית, הנשענת על האמונה

והמאפשרת התמודדות והשלמה טובה יותר עם המציאות

הקשה.

“משתתפות תמכו אחת בשנייה כשעלה נושא קשה. גם התמיכה

הייתה בסגנון אחר. קשורה באמונה, אמונה ואלוהים... זה האמת

מה שהיה בולט שמה. מקום של כוח, של השלמה, של התמודדות

טובה יותר עם מה שנמצא” (עו”ס צמי”ד).

לסיכום, כל האיכויות הנ’’ל מאפשרות חוויה של התחברות

עמוקה יותר ובכך שונה מאשר בקבוצה רגילה.

“מישהי שהשתתפה בקבוצה [קבוצת תמיכה אחרת] קודם ואולי

היא יכלה להגיד את זה יותר טוב ממני. היא אמרה שהקבוצה

הזאת [של ליווי רוחני], החוויה שלה, הייתה שונה מהקבוצה

מקודם, מאוד שונה. היא התחברה בצורה יותר עמוקה ממה

שהיה מקודם” (עו”ס צמי”ד).

. סיכום

12

מחקרהערכהאיכותני זהליווהאתהפיילוטהמקדיםשל “בשביל

הרוח” מתוך הבנה, כי מדובר בניסיון הרחבת גבולות חלוצי של

הליווי הרוחני הקלאסי לאוכלוסיות חדשות, הנתונות במצבי

משבר, מצוקה וסיכון. אופני השילוב התאפיינו במנעד רחב של

אוכלוסיות יעד וסוגי התערבות (פרטני לעומת קבוצתי, מלווים

רוחניים לעומת אנשי מקצוע, שלמדו את התפיסה והשפה של

הליווי הרוחני, ועוד). מגוון עשיר זה של אופני מפגש עם הליווי

הרוחני הניב מניפה רחבה של חוויות סובייקטיביות, תובנות

וסוגיות ייחודיות. בתהליך המחקר עלה הפער בין הבהירות

בתחושת התרומה של הליווי הרוחני לבין הערפול בהבנת מהות

הליווי והגדרתו. כלומר, המרואיינים היו תמימי דעים, כי לחשיפה

לליווי הרוחני הייתה תרומה משמעותית בחוויה האישית

והמקצועיתשלהם, אולםלאהיהפשוטלהםלהמשיג אתמהותו.

עם זאת, למרות מורכבות המושג והמעורפלות שלו, חזרה שוב

ושוב מהמרואיינים השונים מהות בסיסית של חיבור. חיבור תוך-

אישי, חיבור בין-אישי, חיבור למשמעות וחיבור למישור שמעבר

(הטרנסנדנטי). חיבורים אלו נתפסו כטומנים בחובם משאבים

ועצמות אנושיות, כגון העצמה והתחזקות, אמונה ואופטימיות.

מהות זו מתכתבת עם תפיסות שונות במחקר הרוחניות,

ובמיוחד במסגרת התיאוריה הטרנספרסונלית, הרואות את

הרוחניות כתהליך התפתחותי, הממוקד בקשר ובחיבור שבין