ישראל ופלסטינים עושים עסקים | המדריך המלא

בשנת 8002 הוחלט בחברת סיסקו, בעקבות פגישה עם יו"ר הרשות

הפלסטינית אבו מאזן, להשקיע 01 מיליון דולר בפיתוח כלכלי ובניית

ברשות הפלסטינית. המהלך

ICT

מודל ליצירת מקומות עבודה בתחום ה-

יצר מהפכה של ממש בתעשיית ההייטק הפלסטינית ובעקבותיו נרשמה

תרומה משמעותית של הסקטור לתמ"ג הפלסטיני. גיא חצרוני, מנהל

האחריות התאגידית בסיסקו ישראל, מספר על הפרויקט

"יש אצל הפלסטינים

רעב אמיתי להצליח"

ה י י ט ק

סיסקו הינה חברה בינלאומית מהמובילות בעולם בתחום התקשורת,

המעסיקה כ-57 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-005,1

בישראל. בשנת 8002, בעקבות מפגש של נשיא סיסקו העולמי ג'ון

צ'יימברס עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, הבטיח צ'יימברס כי

סיסקו תשקיע 01 מיליון דולר בפיתוח כלכלי ופיתוח מקומות עבודה

בסקטור ההייטק הפלסטיני. המשימה הוטלה על צוות האחריות

התאגידית בסיסקו ישראל ובראשו גיא חצרוני, שהיה עד אז מנהל

פיתוח בסיסקו, וכעת משמש כמנהל הפרויקטים ברשות.

הזדמנות להייטק הפלסטיני

“אנשי סיסקו נפגשו באותה שנה עם נציגי המשרד של אבו מאזן ובעזרתם

הורכב צוות ייעוץ פלסטיני", מספר חצרוני. “הסתייענו בארגון

Palestinian Information Technology Association of Companies)

שבו חברות כיום יותר מ-001 חברות פלסטיניות מענף ההייטק. יחד

עם הארגון, יזמנו יום ראיונות לחברות תוכנה מקומיות, ומתוכן נבחרו,

לאחר תהליך מיון מדוקדק, שלוש חברות להשתתף בפרויקט מיקור

. הצד הפלסטיני, למעשה, ביקש מסיסקו: ‘יש לנו

)Outsourcing(

חוץ

חברות מעולות, ידע ויכולת טכנולוגית, אבל הקהילה הבינלאומית לא

נותנת לנו הזדמנות, בואו לעבוד איתנו וביחד נייצר סיפור הצלחה

ונראה לעולם שזה אפשרי'.

“פרויקט מיקור החוץ יצר מהפיכה של ממש, ואנחנו מאוד גאים

בו. בתחילת התהליך, תחום ההייטק לא הוזכר בתמ"ג הפלסטיני.

כשסיימנו, הוא עמד על כ-%7. ב-0102 קיבלנו מהממשל האמריקאי

על הפרויקט,

)Award for Corporate Excellence(

את פרס ה-

אותו העניקה לסיסקו מזכירת המדינה דאז, הילארי קלינטון".

פרויקט מיקור החוץ היה הראשון מבין סדרה של השקעות חברתיות

(שלא למטרות רווח) שביצעה סיסקו ברשות הפלסטינית על מנת

לייצר מקומות עבודה ולבנות את היכולת המקומית להתמודד עם

והידע

Eco System

השוק הבינלאומי, ובכך להשלים ולהרכיב את ה-

הנדרש לקיום תעשיית הייטק ברת קיימא.

מה כלל הפרויקט?

R&D

“כל חברה משלוש החברות שנבחרו החלה לעבוד עם קבוצת

בסיסקו, ולקחה חלק בפיתוח לצד

(Research and Development)

קבוצת הפיתוח הישראלית. מספר המהנדסים הפלסטינים שעבדו

עבור סיסקו הגיע לעיתים ל-04 מאותן החברות. העבודה התבצעה

בפועל ברשות הפלסטינית בניהול מקומי, אך האינטראקציה איתנו

הייתה כמעט יומיומית והורכבה ממיילים, טלפונים ושיחות וידאו.

אחת לתקופה, בערך בין שבוע לחודש, הם הגיעו ועדיין מגיעים אלינו

למשרד בנתניה לעבודה משותפת או לפגישות עבודה".

כדאיות חברתית ועסקית

קבוצות הפיתוח מסיסקו ממשיכות לעבוד עם החברות הפלסטיניות

עד היום, כאשר הבסיס לכך, אומר חצרוני, הוא כדאיות עסקית בלבד.

היתרונות, לדבריו, הם רבים: הימצאותם של מהנדסים מוכשרים, רצון

עז להצליח שדוחף לתוצאות, קרבה גיאוגרפית, שבוע עבודה שתואם

את זה הישראלי, אזור זמן משותף, ועוד.

“בנוסף לשלוש החברות הללו, בנינו תוכנית העצמה ל-52 חברות

תוכנה פלסטיניות על מנת להפוך אותן מחברות מקומיות לחברות

בינלאומיות: אנשי מקצוע מהשורה הראשונה העבירו סדנאות

למנהלים ולמנכ"לים בארגונים, כולל הכשרות בנושאים שונים כגון

התנהלות מול לקוחות בינלאומיים. התוכנית רצה בשני סבבים בני

שנה כל אחד, והחברות שהשתתפו בה מעידות על שינוי משמעותי

באופן הניהול הפנימי וכלפי חוץ, שינוי שכבר מזכה אותן בהתעניינות

רבה יותר מהקהילה הבינלאומית".

באילו קשיים נתקלתם בדרך?

“קבלת היתרי היציאה מהרשות הפלסטינית עבור המהנדסים

הפלסטינים לא תמיד הייתה פשוטה, בלשון המעטה, והצריכה

התעסקות רבה מצדנו. לעיתים היה נדמה שיותר קל לקנות כרטיס

ולעלות על מטוס להודו להיפגש עם מהנדס הודי מאשר להביא

מהנדס מרמאללה, שנמצאת מרחק 04 דקות נסיעה מנתניה.