תכנית רמפה | מאגר כלים לרכז רמפה

“נולדתי עם עיוות בפנים, שאינו משפיע על דבר מלבד הנראותשלי.

דוגמה:

אני מקווה, שאתה שם לב שזה לא פוגם לי בדיבור ולכן אני מתעניינת

בתחוםשל שירות לקוחות טלפוני ולא פרונטלי. ברגע שאנשים מתרגלים

ומקבלים את המראה השונה שלי, הם זוכים באשת צוות חמה, חרוצה

ומשקיענית. אני גם קוראת המון, כך שהשפה שלי עשירה ואני חושבת

שוורבאליות ויכולת ביטוי גבוהה חשובים לתפקיד כזה כמו שירות לקוחות

טלפוני בחברת פלאפון”.

כפי שכבר ציינו, לאנשים שהנכות שלהם נראית לעין - לא מומלץ לרשום אותה

הערה:

בקורות החיים. אם יש צורך בהנגשה מסוימת - רצוי להעלות את הנושא בסוף הריאיון

הטלפוני, כשפרטי הריאיון הפרונטלי סגורים. לדוגמה: “האם יש במשרדים שלכם מעלית?

אני נעזר בקביים ואשמח לדעת זאת”.

. נכויות שאינן נראות לעין

לדוגמה: סכרת, אפילפסיה, קרון, מוגבלות פסיכיאטרית, מחלת נפש, הפרעות קשב

וריכוז, לקויות למידה, ועוד.

כשהנכות אינה נראית לעין לא מומלץ לציין זאת בקורות החיים, ובדרך כלל גם לא

במכתב מקדים לקורות החיים. אין יתרון בדיווח על המוגבלות בשיחת הטלפון המוקדמת

או בהכנת מראש את המראיין.

כאן נתמודד עם דילמה לא פשוטה: האם בריאיון הפרונטלי עצמו לשוחח על כך עם המראיין

או לא? בתשובה לסוגיה זו נציין, כי גם לגבי עניין זה אין מדע מדויק והדילמה קשה.

ניקח לדוגמה שני אנשים: מתמודד נפש עם מניה-דפרסיה ומשתתפת שיש לה מחלת

מעיים - קרון.

ולדבר אך ורק על התפקיד/משרה

אפשרות ראשונה: לא לשוחח על המוגבלות כלל

שבה מגלים עניין.

מה היתרונות ומה החסרונות באי-חשיפת המוגבלות?

מומלץ לשאול את המשתתף:

חסרונות

יתרונות

קשיים הנובעים מהמוגבלות עלולים לצוץ

באיזה שהוא שלב ולהקשות על השתלבותי

בעבודה

יתייחסו אלי כאדם רגיל, שווה בין שווים

הסיכוי שלי להיות מוזמן לריאיון עבודה אולי זה מעיד על חוסר האמינות שלי

גדול יותר