Table of Contents Table of Contents
Next Page  14 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 14 / 68 Previous Page
Page Background

עט

השדה

14

. תחומי העשייה המרכזיים של התכנית

4

כחלק מהמערך הארגוני והמקצועי של "התחלה טובה" ברמה הארצית והמחוזית, התכנית ממוקדת

עשייה:

בארבעה תחומי

11 .

ה, במחוזות וביישובים, באמצעות צוות

ֶ

ליווי תהליכי תכנון וקידום של שלבי יישום התכנית במט

התכנית הלאומית.

360°

"התחלה טובה" ג'וינט–אשלים, כחלק מצוות

22 .

פיתוח, גיבוש והטמעה של תפיסות, תכניות ומודלים למענים ושירותים בין-משרדים מיטביים

עבור ילדים במצבי סיכון בגיל הרך, הוריהם והקהילה הסובבת, תוך ניסיון להבטחת קיומם של

השירותים ואיכותם לאורך זמן.

33 .

פיתוח תורת השדה והכשרות בין-מקצועיות לאוכלוסיות מובילות בתכנית – עובדי התכנית,

שותפים ואנשי מקצוע – בנושאים מרכזיים בגיל הרך.

44 .

שילוב בין מקורותמימון שונים – ממשלה, קרנות, תורמים, פדרציות ואנשי ציבור – לסל יישובי אחד.

. אבני הדרך של התכנית והישגיה העיקריים

5

: שנות ההקמה של התכנית

2011–2009

¡

¡

תכנון והקמת תשתיות – ביישובים הוקמו ועדות גיל הרך. בוצעו תהליכי איחוד של ועדות הגיל

הרך עם תכניות מרכזיות שפעלו ביישובים בתחום הגיל הרך. במקביל החלה להיטמע תפיסת

עבודה בגיל הרך, תוך שימת דגש על איתור מוקדם ככל האפשר מגיל לידה עד שלוש שנים.

גובשו תכניות עבודה יישוביות בגיל הרך בהתאם לממצאי המיפוי.

¡

¡

ברמת המחוז – נעשו תהליכי עבודה עם הוועדה המחוזית לשם הקצאת מקום ויחידות זמן

לחשיבה על נושאי הגיל הרך.

¡

¡

ה – הבניית דרכי עבודה, חלוקת אחריות עם צוות המטה והממונות. ובמקביל קביעת

ֶ

ברמת המט

סטנדרטים והתאמת תכניות בתיאום עם אנשי המקצוע במשרדי הממשלה השותפים.

¡

¡

צוות "התחלה טובה" סייע בהקמת המענים בגיל הרך ביישובים, נעשו התאמות תרבותיות

והתאמות לתשתיות הפועלות ביישוב.

¡

¡

סיוע בפיתוח מודל עבודה יישובי בגיל הרך תוך התייחסות לרצף שירותים.

¡

¡

התאמה והטמעה של תכנית "התחלה טובה" בתשעה יישובים שבהם גויס תקציב ייחודי נוסף

עוד טרם כניסת התכנית הלאומית. עם כניסת התכנית הלאומית נדרשה עבודת חיבור לשם

יצירת תכנית כוללת.

¡

¡

בניית תהליכי עבודה עם המפקחים המחוזיים בתהליכי ההנחיה, המעקב והבקרה על התכניות

השונות שנבחרו ביישובים.

¡

¡

פיתוח הכשרות בתחום הגיל הרך: העלאת מודעות, מתן ידע וכלים לאנשי מקצוע

ולמקבלי ההחלטות.

¡

¡

הקמת פורומים מחוזיים למובילי הגיל הרך ביישובים ובמקביל לצוותי הפיקוח תוך מיקוד בהורים.

¡

¡

פיתוח חומרי הדרכה.