2017 ספטמברעלונדון 8
דעות
ש
לום חבריי הלונדונים. כן,
הגענו לתקופה הזו בשנה
שהזיעה נכנסת לכל חור,
ואפילו ביבי כבר לא מצליח
להרגיז אותנו. שייקח,
שיעשן, שישתה, שיצלול, שיפתח עיתון, שיסגור
עיתון, רק שמי הו יסגור כבר את התנור הזה
שצולה לנו את החיים בכל אוגוסט מחדש.
אני יודע שגם אצלכם החיים לא היו פיקניק
באוגוסט - לכם אפילו אין מזגנים שממש
מקררים, ואם אני זוכר נכון, אפילו הנסיך
פיליפ השאיר אתכם לבד באוגוסט הזה. מה
זאת בכלל הפרישה הזו? ממה בדיוק הוא היה
צריך לפרוש? האם הוא פרש מלא לעשות
כלום תוך כדי מילוי תפקידו - ללא לעשות
כלום בפנסיה? אבל לכם יש לפחות משפחה
מלכותית אמיתית. לנו יש משפחה שמולכת,
אבל העם מציק להם כל הזמן. האמת שלא
ממש העם - העיתונות והעיתונאים. מתברר
שאנחנו הבעיה, העיתונאים. כך הודיע ביבי
באחד מהימים החמים האלה, שהשמאל
והתקשורת – שהם היינו הך לדבריו - מנסים
להפיל אותו. אתם מבינים? הוא גם טוען
שהתקשורת היא בעצם שמאל רדוד ומודיעה
20 לה, כלומר לנו, שנכשלנו מכיוון שכבר
שנה שאנחנו מנסים להפיל אותו לטענתו, רק
שמרוב שאנחנו חסרי כישרון אנחנו נכשלים
שוב ושוב. לא כולנו, כמובן. יש עיתונאים מאד
מוכשרים אבל רובנו, כישלון מהדהד.
עכשיו הצטרף באופן אקטיבי גם הילד נתניהו,
להלן יאיר, ומדי כמה ימים הוא מפרסם איזה
פוסט מציק. קצת כמו החבר שלו טראמפ רק
עם פחות נשורת גרעינית. יותר בענייני שמאל,
ערבים, הומואים - שגם אלו, לשיטתם הם
לכאורה פחות או יותר אותו דבר.
ועוד משהו - פתאום נראה שלכאורה
ייתכן מצב ששרה תלך בסוף לבית
העצורים או העצורות, וביבי יישאר
בשלטון. אחד הערוצים הודיע לפני זמן
מה שכתב אישום נגד הגברת הוא כמעט
עניין בטוח. האם יכול להיות ששרה תלך
לכלא והוא יישאר לבד? לא, כי אנחנו
יודעים מה קורה לו כשהוא נשאר לבד,
לא בטוח שזה כל כך טוב מבחינתם.
שלא תהיה טעות, רוב העם בטוח
שלא היה כלום כי אין כלום. גם אני
לא באמת יודע לומר אם יש משהו
פלילי בכל מה שמתפרסם. העם,
ברובו, בטוח לגמרי שזה הכול הבל
תקשורתי. הייתי בכנרת לאחרונה.
זוכרים את האגם המתוק הזה?
בקיצור, הייתי בחוף שהיו בו בעיקר
ישראלים דתיים, נחמדים נורא,
והיו כאלה שנתנו בי עין לא טובה
והסבירו לי כמה המנהיג בסדר ואני
לא. אתה לא מבין, אמרה לי אחת
הנופשות: “בורא עולם אוהב אותו, וביבי רק
מתחזק מהשקרים שלכם”. “איך?”, שאלתי
אותה, “איך בורא עולם אוהב אותו כל כך אם
הוא אוכל שרימפסים וקלמרי לרוב בכל פעם
שהוא מגיח אל מחוץ למזרח התיכון?”. “עזוב”,
אמרה המאמינה, “בורא עולם יודע מי אוכל
קלמרי כי אין לו ברירה, ומי מאמין בו באמת -
ונתניהו הוא איש מאמין ומקיים מצוות ידוע”.
“כן...”, המשכתי לפקפק, “אז איך את מסבירה
שאיש כל כך מאמין רץ לטלוויזיה וסיפר שבגד
באשתו? זה אומנם היה מזמן, אבל גם אלוהים
זה עניין די ותיק. איך זה מסתדר עם המצוות?”.
“אתם רק יודעים לקלקל”, כך המאמינה, “הוא
איש מאמין וזהו! ואל תבלבל לי את המוח”,
אמרה והמשיכה לשחות לכיוון השקיעה.
אבל הם קצת צודקים. אנחנו, התקשורת
השמאלנית־ההומואית־הערבית וכל
יתר המחמאות שניתזות על ראשינו,
מתעסקים בוקר וערב בכמות
החמגשיות שהגברת נתניהו הזמינה או
לא הזמינה לארוחת ערב, כשממול
בעזה אין חשמל, בסוריה מתרחש
סוג של רצח עם ובאמריקה עוד
שנייה ממילא הכול נגמר. אבל אין
לי כוח לנסות ולהסביר למה כל
זה קורה, כי אוגוסט התנפל גם עליי
וסגר לי את האונה במוח שעדיין
//פעלה. להתראות שוב לפני החגים.
גיא מרוזהממרח התיכון //
החום מתיש והמצב מביש
Aaronצילום:
Harrison/McCracken
“לכם יש לפחות
משפחה מלכותית
אמיתית”.
הנסיך פיליפ
להחזיר
עטרה
ליושנה