9 / 64
רק באופן מוגבל (כך בייחוד נשים במגזרים שאינם יהודיים, אנשים עם מוגבלויות, גברים חרדים). גם בשיח
, עקב הרצון להשתייך למעגלי הכלכלה המובילים במערב, נדון עניין זה לא
OECD
המתחזק עם נציגי ה־
מעט. בין היתרונות שהביא עמו הג’וינט לפעולה ממוקדת בנושא היו המוניטין שלו כגורם מפתח תכניות,
השילוב בין חתירה לאיכות לבין יכולת ביצוע וכן ההיכרות הטובה עם אוכלוסיות היעד והמחויבות רבת
השנים לקידומן.
ההחלטה לקרוא ליצירה החדשה תבת (שם שראשי התיבות שלו מבטאים “תנופה בתעסוקה”) ביטאה
ציפייה שאכן שיעור ההשתתפות בתעסוקה של אוכלוסיות היעד יגדל מאוד בעקבות רצף של התערבויות
ממוקדות בעניין.
ההקמה של תבת נשענה לא מעט על הניסיון שנצבר בג’וינט בהקמת גופים מוכווני נושא שהם פרי
שותפות שלו עם משרדי ממשלה ונהנים הן מהיתרונות שמביאה עמה הפעילות הכוללת של הג’וינט והן
מהאוטונומיה הנחוצה. ניסיון ששימש מקור השראה היה המעבר שהתחולל עשר שנים קודם לכן בתוך
ג’וינט ישראל מהפעולה כיחידה ארגונית של אגף חינוך ונוער להקמה של אשלים כגוף משותף לג’וינט
ישראל ולממשלה. מוקדם יותר, הקמת אשל (בתחום הפעולה עם הגיל השלישי) והקמת אלכ”א (בתחום
ההכשרה והפיתוח של כוח האדם הבכיר בתחומי הציבוריות הישראלית) כגופים המשותפים לג’וינט
ישראל ולמשרדי ממשלה שונים שימשו גם הם מקור ללמידה מהניסיון.
בהקמת תבת ניכר הרצון למנף את הפעילות הלאומית והמקומית בתחום התעסוקה, הן על בסיס ידע
נצבר והן דרך התנסות בהפעלה של פרויקטים המכוונים לאוכלוסיות יעד מוגדרות, באמצעות תקציבי
ממשלה המושקעים בעניין ובתמיכת תורמים המגויסים לנושא (דוגמת קרן וואהל). בראשית הדרך נשענו
בתבת גם על ידע שהגיע מתכניות שונות בתחום התעסוקה בעולם המערבי. כך, למשל, הופעל בתבת של
ראשית הדרך פרויקט “סטרייב”, פרויקט שהתבסס על ניסיון קודם שהצטבר בארצות הברית, שם כוון
הפרויקט לאסירים משוחררים ולאוכלוסיות יעד עמוסות קשיים. גלגולים שונים של פרויקט זה מתקיימים
ברמה המקומית עד היום.
להקמת תבת קדם מחקר של מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, שזיהה חסמים בתעסוקה ושימש בסיס
למיפוי אוכלוסיות היעד של פעילות תבת. במהלך המחקרי זוהו חמש אוכלוסיות כאלה: עולים (בעיקר
מאתיופיה), ערבים, חרדים, אנשים עם מוגבלויות וצעירים חסרי גב משפחתי. גוף רחב ובו כארבעים איש
התכנס ועסק בתכנון האסטרטגי הראשון של פעולת תבת על בסיס הנתונים שנאספו. עניין אוכלוסיות
היעד נבחן לאורך השנים והתעדכן בהמשך, כפי שבא לידי ביטוי בתכניות העבודה הרב־שנתיות שנכתבו
תפיסת המעסיקים כגורם משלים
¯ ”
בתחנות זמן שונות. עם הזמן הופיע גם העיקרון של “הלקוח הכפול
שנחוץ לפעול גם עמו כדי להבטיח השמה וקליטה איכותית של אוכלוסיות היעד בארגוני עבודה רלוונטיים.
בהתאם הופיעו בשנים האחרונות גם תכניות המכוונות אל המעסיקים ומערבות אותם בתהליך באופן
מובהק.
חזון תבת הוגדר כך: “העצמת החוסן החברתי־כלכלי ושוויון ההזדמנויות בישראל תוך שילוב מגוון
). הגדרה זו מגלמת בתוכה את הערכים המרכזיים
2016 ,
אוכלוסיות וקידומן בתעסוקה” (ג’וינט ישראל-תבת
. אפשר שמשקלן היחסי
לשוויון
ותרומה
לחוסן, גיוון
שכיוונו את פעולת תבת לאורך השנים, ובהם חתירה
של הצלעות במשולש זה והדגשים ביחס ביניהן השתנו במשך הזמן, אך הן נוכחות באופן כזה או אחר בכל
תכניות תבת.
כאמור, תבת קמה כשותפות, והעבודה השוטפת עם גורמים אחרים היא בליבת התפישה של ארגון האם
הג'וינט. השותפות היא עם גורמים ממלכתיים (במישור הארצי והמקומי) ורק במידה פחותה מאוד
¯
9
9 '
גיליון מס
|
אדם ועבודה