34 / 182
34
2017
, יולי
18
גיליון
משפחה שכולים בנסיבות אלו נמצאים בסיכון למצוקה נפשית עמוקה, ומתמודדים
לעתים קרובות עם רגשות כעס ותסכול כלפי הממסד בכל הנוגע להכרה ולענישה
Casey, 2011; Mahat-(
כלפי הפוגע, בין שמדוברבתאונתדרכים ובין שמדוברברצח
ועם רגשות מורכבים ביותר
,)Shamir & Leichtentritt, 2015; Rynearson, 2001
.)2016 ,
במקרה של התאבדות, הכוללים אשמה, כעס ובושה (לוי-בלז
דברים אלו באו לידי ביטוי בראיונות שערכנו עם בני המשפחות השכולות: "כל הזמן
שִחזרתי בראש את מה שקרה ומה אני הייתי יכולה לעשות אחרת"; "מאז המקרה
אני עסוקה בשאלה: למה זה קרה לי? כעסתי על העולם, כעסתי על עצמי"; "נהייתי
עוד יותר ריאלית וחשדנית ממה שהייתי. אני נטולת אמונה לחלוטין. אני לא שמחה
על שום דבר כי תיכף משהו רע יכול לקרות"; "אולי הייתי יכולה להציל אותו? למנוע
את זה? בטוח יכולתי לעשות משהו אחרת כדי שזה לא ייגמר ככה!"; "אחרי שזה
קרה, לא היה אכפת לי מכלום - מהבריאות, מהקמת משפחה, מחברים. הרגשתי
שאני לא נעימה. שאני רק בוכה. לא התחשק לי לחיות. הרגשתי שמחד, אף אחד לא
יכול להבין אותי, ומאידך, לא יודעים מה לומר. מה כבר אפשר לומר???"
"כמו בכל משבר": סיכון כפול לילדים
אובדן עמום הוא אובדן מעורפל, לא ודאִי, לא ברור ולא קבוע. יש שני סוגים של
) אדם אהוב הנעדר מבחינה פיזית אך נוכח מבחינה פסיכולוגית
1( :
אובדן עמום
) אדם אהוב הנוכח מבחינה פיזית אך נעדר
2( ;)
(לדוגמה: שבי, מלחמה, חטיפה
מבחינה פסיכולוגית (לדוגמה: אלצהיימר, דיכאון).
אובדן עמום שונה מאובדן בשל מוות משום שבמהותו הוא נתפס כהפיך. במקרים
של היעדרות מנטלית של אחד ההורים בנסיבות של דיכאון, יש ציפייה להחלמה
.)2012 ,
ולחזרה לשגרת חיים שבה יהיו שני ההורים פעילים ונוכחים (שלו ובן-אשר
לעתים כאבם של הילדים המתמודדים עם מוות במשפחה הוא כפול: פעם אחת
על המפגש עם המוות על כל משמעויותיו ועל כך שהיקר להם מת ופעם שנייה
על דמויות הוריהם (אב/אם או שניהם), שבהיותם שקועים בכאב האובדן על מות
יקירם עלולים להפוך נוכחים-נפקדים בחיי ילדיהם. באחת, מוצאים עצמם הילדים
מאבדים פעמיים את היקר להם, וסיטואציה זו מעמידה אותם בסיכון כפול נוכח
האסון שפקד אותם.
בני המשפחות השכולות שרואיינו, אשר להם יש ילדים (בעיקר צעירים), התייחסו
להשפעת השכול על חוויית ההורות: "אני מפחדת מזה שאעביר לו [לתינוק] שתיכף
משהו רע יקרה. כל הזמן החוויה הזו שאי-אפשר באמת להתמסר למשהו"; "זה
סבל. קורים דברים שמחים בחיי הילדים שלך ויש איזו פינה שאתה לא באמת שמח.
אני אומרת לעצמי: זה מה שמחכה לנו? ככה אני רוצה לחיות כל החיים?"
אחת האימהות השכולות תיארה בכנות אמיצה את המורכבות במצבה: "לפעמים
צריך לשמוח כי יש לך עוד ילדים [...] הבת שלי מספרת על דברים שהיא עוברת ואני