60 / 68
עט
השדה
60
קלתום מצדה כמדריכה עודדה את הנשים להזמין את בעליהן למפגש הקבוצתי. כמו כן היא עודדה
אותן לתת ביטוי לתפקידו המשמעותי של האב במשפחה; להתייעץ אתו בשאלות של גידול הילדים
ולטפח אווירה חיובית בין כל בני הבית, הואיל וזה האוויר שנושמים הילדים.
על השתתפותם של האבות בקבוצה מספרת קלתום: "התקשיתי להאמין בתחילת הדרך שנצליח
עם האבות. מניסיוני בעבר כסומכת וכמדריכה בלשכת הרווחה, ידעתי עד כמה קשה לגייס אבות
להשתתפות ולהתמדה בתכניות הגיל הרך, בייחוד כשמדובר במשפחות בסיכון. התברכתי בשותפות
עם וסים, שבחכמתו ובנחישותו הצליח לשכנע את האבות שיהיו חלק בלתי-נפרד מהתכנית.
לראשונה התאפשר לי להכיר תמונה משפחתית מלאה; לראות את שני ההורים על דאגותיהם ועל
המשפחה".
שמחותיהם. אין לי ספק שהדבר סייע לנו כצוות מקצועי, להתאים את עצמנו לצורכי
"דרכים רבות אינן מובילות אל לבו של אדם" (פתגם עממי ערבי)
רגישות תרבותית היא מאפיין בסיסי של העבודה שנעשתה בתכנית זו. אם היו מנפנפים לנגד עיני
האבות במגילת זכויות האישה, לא הייתה נכונות לשיתוף פעולה מצדם. הקודים התרבותיים כובדו
והתייחסו אליהם בכובד ראש. אחת מאסטרטגיות הפעולה של התכנית הייתה ההקשבה לדעותיהם
של ההורים המשתתפים בתכנית, מתוך דיאלוג ולא מתוך הטפה. בין השאר נשמרה ההכרה במעמדו
של הגבר בתוך המשפחה כבעל-בית. המפגשים נקבעו לימי שישי, שבהם לא עובדים בדרך כלל
האבות, ובמהלך המפגש ניתנה אפשרות לתפילה הואיל וזה יום קודש למוסלמים.
"ההבטחה היא ענן, והפעולה – גשם" (פתגם עממי ערבי)
חזון שיתוף האבות תורגם לפעולה שיטתית, והאפקט החיובי ניכר בכמה ממדים. אימהות שבעליהן
השתתפו במפגשים דיווחו שהן זוכות לשיתוף פעולה מצד האב כשהן מנסות להנחיל שינויים בבית;
שהן חשות מוערכות על-ידי האב, ושהן משוחחות אתו על התלבטויות בגידול הילדים הרבה מכפי
שהיה בעבר. אותן האימהות דיווחו עוד שחל שיפור ביחסים הזוגיים, שבני הבית מדברים זה אל זה
בטון רגוע יותר, ושנוצרו חברויות עם משפחות אחרות המשתתפות בתכנית.
ושני ילדיה
28
רימא (שם בדוי) היא אחת האימהות שבעליהן השתתפו ב"חוויה משפחתית". היא בת
ושנתיים וחצי. אל התכנית היא הגיעה בהפניית אחות טיפת-חלב, אחרי שהתלוננה על קושי
5
בגילאי
בהצבת גבולות לילדים. "הכול באשמת האבא", היא סיפרה, "למשל אני אוסרת על הילדים לצאת
לשחק בשעות הערב, אז הם בוכים לאבא והוא מרשה להם. גם אין לו בעיה שהילדים יצפו בטלוויזיה
שעות ביממה, העיקר שלא יבכו".
24
את המצב היום מתארת רימא: "אני מרגישה שהוא בן אדם אחר לגמרי בעניין הזה, בזכות התכנית.
נכון שהוא לא עושה את הדברים מעצמו, אבל לפחות הוא לא מתנגד לדברים שאני מנסה להנחיל
בבית, להפך: הוא תומך בי מול הילדים, למשל שאסור לצאת מהבית אחרי שבע בערב. דוגמה אחרת
היא שפעם בכלל לא היה לו אכפת שילד יתיישב לידו כשהוא צופה בסרט מפחיד בטלוויזיה. היום
הוא כבר מחליף את הערוץ. הוא אפילו מתחיל לחפש בטלוויזיה תכניות שמתאימות לילדים".