Table of Contents Table of Contents
Next Page  57 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 57 / 68 Previous Page
Page Background

עט

השדה

57

בשפרעם

סיפור "התחלה טובה"

השתתפו בכתיבה ובאיסוף המידע:

, מנהל ההדרכה "התחלה טובה"

אייל בר-איתן

, רכז תכניות לגיל הרך, שפרעם

וסים חאג'

התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון בשפרעם

360°

, מנהל

פאדי חאייק

, מדריכה בתכנית "חוויה משפחתית", שפרעם

קלתום בחוס

, היחידה ללמידה מהצלחות, מכון ברוקדייל

עירית אייזיק

, ממונה מחוזי "התחלה טובה", מחוז צפון-ב'.

איתן בן-עטיה

"להיות אבא זה קל; כל אחד יכול להוליד, להיות הורה – זה הכי קשה"

(אב שהשתתף בתכנית "חוויה משפחתית").

רבים מדברים על עבודה עם הורים, אולם בפועל העבודה נעשית בעיקר עם אימהות, ואילו האבות

בולטים בהיעדרם. קביעה זו נכונה לגבי כל רובדי האוכלוסייה בישראל, והיא מקבלת משנה תוקף

לגבי חברה בעלת מאפיינים מסורתיים כמו החברה הערבית. הסיפור שלהלן מתאר מאמץ ממוקד,

שיטתי ומתמשך, שהצליח להגביר את מעורבותם של האבות בתכנית קבוצתית להורים ולילדים.

שפרעם

תעודת זהות יישובית:

40,000

מספר תושבים:

6,000

מספר הילדים בגיל הרך:

.)15%(

) ודרוזים

25%(

), נוצרים

60%(

אוכלוסיית העיר מורכבת משלוש עדות: מוסלמים

הממונה היישובי על התכנית הלאומית: נאהד ח'אזם, ראש העיר

יו"ר ועדת הגיל הרך: שירין באבא, רכזת הוועדה לתכנון, טיפול והערכה, מחלקת הרווחה

"אבא נתן לי בלון צהוב וגם בלון אדום, יופי לי, יופי לי" (שיר ילדים ערבי)

, אב לשלושה בנים בגילאי שבע, שלוש ושנה, מספר: "תמיד היו לי ויכוחים

34

סלים (שם בדוי), בן

עם אשתי. שוב ושוב הייתי אומר לה: 'תראי איך אני עובד קשה וחוזר הביתה עייף, ואת יושבת לך

בבית עם הילדים, נחה ולא עושה כלום כל היום'. זה מה שחשבתי תמיד שלהיות עם הילדים זה

שום דבר. עד שנכנסתי לתכנית 'חוויה משפחתית'. באחד המפגשים ביקשה המדריכה שהאבות

יהיו עם הילדים בשביל שהאימהות יוכלו לשבת בחדר אחר ולשוחח בשקט. אף פעם לא דמיינתי

כמה זה קשה, כשבן אחד מבקש כל רגע משהו אחר: פעם לשתות ופעם לשירותים, בו-בזמן שהבן

השני רוצה להחזיק לבדו את כל המשחקים בחדר. אם התעלמתי רגע מאחד הבנים, או אם שקעתי

בשיחה עם אב אחר, הם עשו לי פדיחה הילדים. וכל זה כשהיו אתי רק השניים הגדולים, מה הייתי

עושה אם גם הקטן היה עליי? מזל שאימא שלו לקחה אותו, אחרת הייתי משאיר אותם ורץ הביתה

[...] כן, היום אני יודע כמה קשה לחנך ילד ולתת לו את תשומת הלב שהוא זקוק לה. אני מוריד את

הכובע בפני אשתי ומודה לה על עבודת הקודש שהיא עושה בתוך הבית למען הילדים שלי".