4 / 64
4
2010
ינואר
עט השדה
, התלונן על
11
יוסי (שם בדוי), תלמיד פנימייה בן
כאבי בטן עזים. צוות הפנימייה התייחס לתלונותיו
ברצינות הראויה, אך בכל הבדיקות שנערכו לא
נמצא שום ממצא שיכול להסביר את סבלו. כיוון
שהיה תלמיד חרוץ שהישגיו והתנהגותו טובים
בדרך כלל, היה ברור שכאבי הבטן אינם תירוץ
להתחמקות מלימודים ושצריך לחפש את הסיבה
לתלונות במקום אחר. בכמה שיחות עם יוסי
התברר כי מצב משפחתו, הגרה בעיירת פיתוח
בדרום הארץ, אינו מזהיר: אביו של יוסי חולה, אמו
מפרנסת יחידה ובבית נשארו שני אחים קטנים.
יוסי, החי בפנימייה בצפון ומבקר בביתו רק אחת
לשבועיים, חש - בהיותו הבן הבכור- שהוא אינו
ממלא את חובותיו. תחושה זו השפיעה קשות על
מצב רוחו, ומכאן הייתה הדרך קצרה לכאבי בטן,
מוחשיים ומטרידים. בהתערבות צוות הפנימייה
החלה לבקר בבית המשפחה עובדת סוציאלית,
והיא בנתה עבור המשפחה תכנית התערבות.
שיחה נוספת עם יוסי חשפה את השיטות לטיפול
בכאבי בטן הנהוגות בעדתו. יוסי טען ששיטות אלה
סייעו לו בעבר. המדריך בפנימייה הסכים לנסות
לטפל ביוסי בשיטות אלה. לאט לאט פחתו כאבי
הבטן, ולאחר כמה ביקורים בבית, שבהם ראה יוסי
את משפחתו ואת הסיוע שהיא זוכה לו, נעלמו
כאבי הבטן כליל.
המקרה של יוסי אינו ייחודי: הוא מוכיח, כמקרים
רבים אחרים, כי הבריאות שלנו אינה מצב פיזיולוגי
בלבד - היא מערכת מורכבת, שיש לה היבטים
רגשיים, משפחתיים ותרבותיים, ולעִתים קרובות
הטיפול בבריאותנו כרוך בהתייחסות לכל אחד
ממרכיבים אלה, יחד ולחוד.
מהי "בריאות"?
הזכות לבריאות היא אחת הזכויות הבסיסיות של
כל אדם. עם זאת, המושג "בריאות" נתון לפרשנויות
שונות. יש התופסים את הבריאות בעיקר כהיעדר
מחלה, פציעה או מוגבלות פיזית; אחרים מרחיבים
ותופסים את הבריאות כרווחה רגשית-נפשית,
ויש הטוענים שהבריאות כוללת גם את התנאים
החברתיים-אקולוגיים. בכל אחת מהתפיסות הללו
הבריאות כוללת ממד דינמי - על גבי הרצף שבין
"בריאות מושלמת" לבין "בריאות חלקית" ועד חולי
ומוות.
הגדיר ארגון הבריאות העולמי את
1999-
ב
הבריאות כ"תהליך דינמי השואף לרווחה גופנית,
רוחנית, נפשית וחברתית-סביבתית, ולא מצב של
היעדר מחלה או פציעה בלבד".
על פי הגדרה זו, הבריאות היא מערכת מורכבת,
הניזונה מתרבותו של האדם, מעמדותיו, מערכיו,
מאורח חייו וממצבו הגופני, הנפשי, המשפחתי
והסביבתי. הבית, המקום שאנו לומדים בו, מקום
העבודה שלנו, המקום שאנו מבלים בו את שעות
הפנאי וסוג התמיכה והאהבה המשפחתית-
חברתית העומדים לרשותנו - כל אלה משפיעים
על בריאותנו. תפיסת הבריאות שלנו משפיעה על
כל מה שאנו עושים ועל הרגשתנו כלפי עצמנו
וכלפי סביבתנו. כך, למשל, אם אנו תופסים את
בריאותנו בעיקר כמצב של היעדר מחלה, אולי
נקפיד יותר מאחרים על בדיקות תקופתיות, על
נטילת תרופות ותכשירים למניעת מחלות וכדומה.
אם אנו תופסים את בריאותנו בעיקר כרווחה
נפשית, אנו עשויים לאמץ התנהגויות הגורמות
לנו הנאה רגעית, גם אם בטווח הארוך הן עלולות
להעמיד את בריאותנו הגופנית בסכנה, כגון
עישון, אכילה מופרזת וכדומה. במילים אחרות,
המודעות לתפיסת הבריאות היא עצמה משאב
חיוני להתפתחות אישית, כלכלית וחברתית והיא
ממד מרכזי באיכות החיים.
הבריאות תלויה ביכולת לקבל על עצמנו אחריות,
לקבל החלטות מושכלות וליישמן ברמה האישית
והחברתית כאחד. זוהי תפיסה חיובית, המדגישה
את המשאבים החברתיים, האישיים והרגשיים
ואת היכולות הפיזיות. כלומר, האחריות לקידום
הבריאות היא נחלתה של החברה והקהילה כולה.
חברה המקדמת את בריאותה מיישמת גישות
המקדמות את בריאותן של אוכלוסיות שלמות
על ידי צמצום הפערים בין קבוצות בתוכה ועל
ידי העצמת המשאבים החברתיים, הכלכליים
קידום בריאות ואיכות חיים:
תפיסת עולם ויישומה
הזכות לבריאות היא אחת הזכויות הבסיסיות של כל אדם. עם זאת, המושג "בריאות"
נתון לפרשנויות שונות. הבריאות היא מערכת מורכבת, הניזונה מתרבותו של האדם,
מעמדותיו, מערכיו, מאורח חייו וממצבו הגופני, הנפשי, המשפחתי והסביבתי.
,
ד"ר ליאת בן-דוד
מנהלת מיד"א - מרכז
ידע אשלים
ד"ר ליאת בן-דוד