8 / 64
8
2010
ינואר
עט השדה
קרן מור-רוזנברג, נעמה אלחדד, אדוה דרור, רוני חסון, אנקה סימוביץ, מרב קינן, מירי רוטמן
למעשה, זהו מודל
לפעילות עבור
ילדים, הורים וצוות,
באופן היוצר חשיבה
מערכתית כוללת
- תכניות אלו מותאמות
תכניות ממוקדות מגזרים
למאפיינים של אוכלוסיות יעד ספציפיות, כגון
קהילת יוצאי אתיופיה, המגזר החרדי, המגזר
הערבי, קהילת יוצאי ברית המועצות לשעבר
ועוד. לאוכלוסיות אלו תכנית ייחודית המתמקדת
בצרכים הבריאותיים והתרבותיים הספציפיים.
- תכניות המקנות כלים תאורטיים
תכניות הכשרה
ומעשיים בתחומי קידום הבריאות לאנשי מקצוע
מתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והטיפול. תכניות
אלה מתבצעות בשיתוף עם גופי הכשרה מובילים,
כגון מרכזי פסג"ה, מכללות ואוניברסיטאות.
תכנית לקידום בריאות -
המודל העירוני
תכנית לקידום בריאות - המודל העירוני קיימת
כשמונה שנים. תכנית זו, מייסודו של פרופ'
, היא
S & P Philanthropic Fund
סטנלי מילס
תכנית הדגל - המובילה בתכניות קידום הבריאות
רשויות ברחבי
14-
באשלים. התכנית פועלת ב
הארץ, רובן בפריפריה.
מודל זה כולל חשיבה מערכתית במסגרת
העירונית בנושאי בריאות בקרב אוכלוסיות
)18-0(
בסיכון מכל שכבות הגיל הרלוונטיות
ומן המגזרים השונים (יוצאי אתיופיה,
המגזר הערבי, המגזר החרדי, יוצאי ברית
המועצות לשעבר ועוד). במסגרת המודל
יש גם תכניות המיועדות לבעלי צרכים
מיוחדים. למעשה, זה מודל לפעילות עבור
ילדים, הורים וצוות, באופן היוצר חשיבה
מערכתית כוללת.
בוועדת היגוי עירונית משתתפים נציגי
המשרדים השונים (הרווחה, החינוך והבריאות),
נציגי עמותות, טיפות חלב, מרכזי גיל, מנהלי
בתי ספר, קופות חולים ועוד. תכנית הפעולה
עוסקת הן בתחום המניעה והן בתחום הטיפול.
תכנית העבודה נקבעת בשיתוף הרשות העירונית
- בפיתוח תשתיות פיזיות ובהכשרת צוותי
עבודה שיפעילו את הילדים וההורים. בכל רשות
הורים
200 ,
ילדים
1000-
משתתפים בממוצע כ
אנשי צוות הלומדים בהכשרות מקצועיות.
100-
ו
המטרה הכללית של התכנית היא להבטיח שילדים
בסיכון יקבלו את התמיכה הבריאותית החיונית
לגדילתם ולהתפתחותם התקינה. מודל זה ממוקד
בעיקר בפעולות חינוך לבריאות, הסברה, מתן
מידע וכלים מעשיים. מעבר להבטחת בריאותם
הפיזית של הילדים, המטרה היא שהבריאות
תשמש ככלי יציאה מסיכון. דהיינו, באמצעות
העיסוק בבריאות ובכלים להשגתה, הילדים יעברו
תהליך של העצמה אשר תוביל אותם ליציאה
ממעגל הסיכון ומעגל הסיכוי.
המודל העירוני מתמקד בחמישה עולמות תוכן
עיקריים המשולבים זה בזה: תזונה, פעילות גופנית,
בריאות השן, היגיינה ובטיחות. הניסיון מראה כי
העיסוק בתחומי בריאות אלו לרוב אינו נתפס
כסטיגמטי או מאיים, והוא משמש דרך בלתי
אמצעית לקשר ולטיפול באותם ילדים ומשפחות.
להבהרת הנושא, ראו להלן דוגמה מתחום התזונה,
האכילה וההכלה:
על פי מאסלו, מזון הוא המרכיב והצורך הבסיסי
ביותר בחיי האדם - צורך ראשוני הקודם לכל
צורך אחר, משותף לכל בני האדם, ללא הבדל
במצבם החברתי-כלכלי. בדרך כלל מזון אינו
נקשר ישירות לסיכון ולהזנחה, אף שהיום
ברור כי לסוג המזון שאנו צורכים יש השפעה
משמעותית על מצבנו הבריאותי. העיסוק בתחום
המזון והתזונה, בשל אופיו ה"ניטרלי", מאפשר
גישה הנתפסת לא פטרונית ולא מאיימת. ואכן,
מהניסיון שהצטבר במסגרת המודל העירוני,
נראה כי זה נושא שמרבית האוכלוסייה מוכנה
לדון בו ולעסוק בו בקלות וברצון.
מעבר לכך, הדרכה בתחום התזונה מזמנת
פעילויות חווייתיות ומהנות עבור הורים וילדים
(בישול, אפייה ויצירה עם אוכל). העיסוק באוכל
והכנתו מאפשרים אף חיזוק קשר תרבותי, בין-
דורי והורי - הפעילויות בתחום התזונה תורמות
לחיזוק הקשר בין ההורים לילדים ולבניית
דפוסים תקינים של התנהלות משותפת במסגרת
משפחתית מבוקרת. ההתייחסות לתזונה מזמנת
גם עיסוק בהיבט הרב-תרבותי, שכן אוכל הוא
נושא המחבר את השורשים והמסורת עם החדש
והעכשווי. להתערבות בתחום התזונה היבטים
רחבים נוספים - היא מאפשרת פיתוח מיומנויות
של סבלנות, הקשבה והעצמת המשתתפים
בסדנאות. בקרב משפחות, היא מקדמת את
הארוחה המשפחתית וההתכנסות "סביב השולחן"
כערך חשוב בחיי משפחה, ובכך תורמת לחיזוק
התא המשפחתי. יתרה מזו, העיסוק בתזונה מעלה
סוגיות הנוגעות לתכנון ולחשיבה צרכנית-כלכלית
מבוקרת של כלכלת הבית של המשפחה.
צוות המנחה סדנאות מסוג זה (עובדים
סוציאליים, פסיכולוגים, דיאטנים קליניים) יכול
להסתייע בתחום התזונה כדי לאבחן דפוסי
תקשורת בין הורים וילדים ולתכנן מערך טיפולי
מתאים. המסקנה העולה מהאמור לעיל היא
שעיסוק בתחומי הבריאות השונים, ובפרט בתחום
התזונה, מאפשר לקדם את הבריאות הפיזית
בצד הבריאות הנפשית, ובכך הוא משמש כלי
להעצמה וליציאה מסיכון.