11 / 64
11
2010
ינואר
עט השדה
תכנית לקידום בריאות במודל העירוני - אשלים: קידום הבריאות ככלי ליציאה מסיכון - מודל יישומי
הייתי ילדה ממש אנורקטית. באמת. הרעבתי את עצמי
קילו. הייתי בת תשע עשרה
30
לגמרי עד ששקלתי בקושי
כשהתחתנתי, אבל בגלל האנורקסיה היו לי בעיות פוריות ולא
ידעתי לבשל בכלל, כי לא היתה לי אמא שתלמד אותי - כל
זה גרם לכך שהתגרשתי בגיל צעיר. נשארתי לבד בעולם.
שנים לאחר מכן, לאחר הולדת בתי, רציתי חיים אחרים
עבורה. לא רציתי שהיא תפחד מאוכל, אבל כיוון שלא ידעתי
לבשל, כל מה שיכולתי לעשות הוא לקנות לה נקניקיות וכל
מיני חטיפים - כדי ללמד אותה לפתח תיאבון בריא... הבנתי
שמשהו לא בסדר.
ואז הגעתי לקבוצת "תזונה ומשפחה" של אשלים. בקורס
למדתי להבחין בין אכילה סתם לבין אכילה מקדמת בריאות
- אילו מזונות בתי צריכה כדי לגדול ולהתפתח. בהתחלה,
כשגיליתי שביצים הן מזון מקדם בריאות ולמדתי איך להכין
אותן, הייתי מכינה עבורה שבע או שמונה ביצים ביום - כדי
שהיא תשלים את מה שהחסירה... אבל בעזרתן של העובדת
הסוציאלית והתזונאית למדתי את חשיבות האיזון ואפילו
הצלחתי להגיע אליו. עכשיו אני מכינה דברים שלמדתי
לבשל בקורס, ואני רואה את השינוי שחל בבתי: היא הרבה
יותר מאושרת ומלאת אנרגיה.
אבל למדתי הרבה יותר מאשר סתם על אוכל. זה היה מסע
רגשי קשה... למדתי להתמודד עם הכעס שהיה בי כלפי הוריי,
שלא לימדו אותי דבר על חיים נכונים. בעזרת צוות התכנית
למדתי שאני צריכה לטפל בעצמי כדי שיהיה לי כוח וחשק
לטפל בילדים שלי. התכנית שינתה את חיי לנצח.
(מתוך ריאיון עם ריקי (שם בדוי), אם יחידה שהשתתפה בקבוצת
העצמה ותזונה לאמהות בצפון הארץ)
הכשרות, הדרכות
הפקת חומרים
מחקר והערכה
ילדים
צוות
הורים
ציוד ותשתיות
שת"פ - אקדמיה
רשות מקומית
משרדי ממשלה
שיפעילו את הילדים וכן הורים עם ילדיהם.
התכניות פועלות במגוון מסגרות חינוכיות, כגון
מועדוניות, גני ילדים, בתי ספר, פנימיות, צהרונים
וכדומה. התרשים שלהלן מציג את המודל העירוני
במבט אינטרגטיבי:
הוא צורך ראשוני המשותף לכל בני האדם, ומתוך
התפיסה שהאכלה היא חלק ממכלול התפקוד
ההורי. למעשה, התזונה משמשת כלי טיפולי
שמטרתו לקדם את בריאותם של המשתתפים
בתכנית באמצעות תזונה בריאה, קידום התפקוד
המשפחתי, העצמת המשתתפים ועוד. התכנית
מפגשים להורים (יש גם מפגשים
6
כוללת לרוב
משותפים עם הילדים), ויחידת ההנחיה כוללת
עובדת סוציאלית ודיאטנית קלינית. התכנית
מיושמת במגוון מסגרות - מקלטים לנשים
נפגעות אלימות, מרכזי הורים-ילדים ומסגרות
רווחה רבות. פיתוח התכנית, בליווי מחקר הערכה,
נעשה במשותף על ידי עמותת אשלים, בית הספר
לעבודה סוציאלית ובית הספר למדעי התזונה
באוניברסיטה העברית, משרד הרווחה ומשרד
הבריאות.
כל התכניות האלה נתמכות בחומרי הדרכה ולמידה
אשר פותחו במסגרת המודל העירוני. נוסף על
, כגון
אלה פותחו חומרים המיועדים לקהל הרחב
מדריכים מקדמי בריאות לאירועים מיוחדים (חגים,
ימי הולדת וכדומה), ערכות משחקים בתחום
של תזונה ואורח חיים בריא ("סופר כוח" ו"לוטו
תזונה"), חוברות הדרכה בתחום התזונה ("המזונות
הקסומים", "תזונה לחינוך הבלתי פורמלי") ועוד.
בד בבד עם הפעלת התכניות במסגרות ובערים
השונות, תכניות לקידום בריאות תומכות כאמור
גם בתשתיות פיזיות, כגון הקמת מגרשי ספורט
ומטבחים לימודיים, וכן ציוד של מסגרות שונות
(מימון ציוד לחוגי תנועה ולקבוצות ריצה, חוגים
לליווי התפתחותי ועוד).
הפעילות והתכניות השונות במסגרת המודל
העירוני מלוּוות בתיעוד והערכה. המטרה המרכזית
של הערכה היא לקבוע את מידת הישימות
והתועלת של תכניות ההתערבות. לאורך השנים
נעשו מדידות והערכות במסגרות בכל רחבי הארץ.
מחקר הערכה המתמקד בגני הילדים מתבצע
היום על ידי אוניברסיטת בן גוריון - המחלקה
לאפידמיולוגיה - היחידה לתזונה.
לסיכום, קידום בריאות במודל העירוני הוא
מודל לפעילות כוללת בקרב אוכלוסיות בסיכון
). באמצעות
18-0(
בכל שכבות הגיל הרלוונטיות
מודל כולל זה נוצרת במסגרת העירונית חשיבה
מערכתית בנושא הבריאות בקרב אוכלוסיות
בסיכון. החשיבה המערכתית הכוללת מחזקת
את חדירת הנושא לקהלי היעד ותורמת להגברת
המודעות לו. התכנית העירונית מנסה לתת
מענה לבעיות שהילדים ומשפחותיהם נאלצים
להתמודד עמן בחמישה תחומים מרכזיים: תזונה,
פעילות גופנית, בריאות השן, היגיינה ובטיחות.
תכנית העבודה נקבעת בשיתוף הרשות העירונית
- בפיתוח תשתיות פיזיות ובהכשרת צוותי עבודה