17 / 64
17
2010
ינואר
עט השדה
מודל עוצמה מבוסס על
עקרונות הפסיכולוגיה
החיובית, והוא נועד להקנות
לילדים ובני נוער מיומנויות
לפיתוח שליטה עצמית,
לרכישת תמיכה חברתית
ולהפחתת בעיות התנהגות
מתבגרים עם מצבי לחץ של
567
מתמודדים
איום במלחמה. התברר שהרווחה הנפשית של
המתבגרים הושפעה מהפחד מהמלחמה. כלומר,
מתבגרים אשר חששו מהמלחמה יותר הראו רמה
נמוכה יותר של רווחה נפשית. ואולם בד בבד
התברר שמשאבים של שליטה עצמית ותמיכה
חברתית הצליחו למתן את הקשר בין הפחד לבין
הרווחה. כלומר, מתבגרים בעלי רמות גבוהות של
מיומנויות שליטה עצמית ורמות גבוהות של תמיכה
חברתית הצליחו, למרות פחדם מהמלחמה,
Ronen
;2004 ,
לשמור על רווחתם הנפשית (זיימן
). מחקר זה מצביע על כך שלא
& Seeman
, 2007
המצב עצמו, קשה ככל שיהיה, הוא שקובע את
רמת הרווחה הנפשית של הילד, אלא גם, ובעיקר,
המיומנויות העומדות לרשותו של הילד.
ממצא זה נתמך בעוד מחקר אשר בחן מצבי
מתבגרים
118 .
לחץ, משבר ושינוי בקרב מתבגרים
במרכז הארץ נבדקו במטרה לבחון אם מתבגרים
שחוו מצבי משבר ושינוי יוכלו לשמור על רווחה
נפשית גבוהה בגיל ההתבגרות. המחקר בחן את
הקשר בין משבר ושינוי שחוו המתבגרים לבין כל
אחד ממרכיבי הרווחה הנפשית (שביעות רצון
כוללת מהחיים - מרכיב קוגניטיבי, רגשות חיוביים
ושליליים - מרכיב רגשי). המחקר מצא, כצפוי,
שמתבגרים שחוו מצבי משבר הראו רווחה נפשית
נמוכה יותר ממתבגרים שלא חוו משברים. המחקר
מצא כי המרכיב העיקרי התורם לשמירה על
רווחה נפשית גבוהה הוא הימצאותם של משאבים
אישיים וסביבתיים. מתבגרים שעמדו לרשותם
מיומנויות שליטה עצמית ומשאבים של תמיכה
חברתית הראו רווחה נפשית גבוהה יותר. נמצא
ששליטה ותמיכה חברתית ממתנות את הקשר
בין משבר לבין רגשות שליליים בקרב מתבגרים
.)2009 ,
(מישאלי-ירלפ
סדרה של מחקרים בחנו את הקשר בין אלימות
תלמידי
101 .
לבין שליטה עצמית ותמיכה חברתית
חטיבות ביניים נבדקו בשלושה בתי ספר במרכז
הארץ. נמצא קשר שלילי ומובהק בין מיומנויות
השליטה העצמית של המתבגר לרמת האלימות
שלו: ככל שמתבגר היה בעל מיומנויות שליטה
עצמית גבוהות יותר, כך רמת האלימות שלו הייתה
נמוכה יותר ולהיפך. נמצא גם קשר שלילי ומובהק
בין תמיכה חברתית ואלימות: ככל שהתמיכה
החברתית הנתפסת על ידי המתבגר הייתה גבוהה
יותר, כך רמת האלימות שלו הייתה נמוכה יותר
בהשוואה למתבגרים בעלי תמיכה חברתית נמוכה.
קשר חיובי ומובהק נמצא גם בין מיומנויות שליטה
עצמית ותמיכה חברתית: ככל שלמתבגר הייתה
מידה רבה יותר של מיומנויות שליטה עצמית, כך
רמת התמיכה החברתית שלו הייתה גבוהה יותר
.)2008 ,
ולהיפך (ורדי
מתבגרים בחטיבות
198
במחקר אחר בקרב
ביניים נמצא קשר בין מרכיבי הרווחה הנפשית
הסובייקטיבית (שביעות רצון, רגשות חיוביים ורגשות
שליליים) ובין מרכיבי התוקפנות השונים (מחשבות
עוינות, רגשות כעס, אלימות מילולית ופיזית): ככל
שהרווחה הנפשית הייתה גבוהה יותר, כך הייתה
התוקפנות נמוכה יותר. תוקפנות נקשרה גם
למיומנויות שליטה עצמית בקרב מתבגרים, ונמצא
שככל שלמתבגר יש יותר מיומנויות המאפשרות
לו לשלוט בעצמו, לדחות סיפוקים ולהתגבר על
מצבי לחץ, כך הוא יהיה פחות תוקפן. כלומר,
בקרב מתבגרים בעלי מיומנויות גבוהות של שליטה
עצמית נמצאה פחות תוקפנות מבקרב מתבגרים
בעלי מיומנויות נמוכות של שליטה עצמית (דוויק,
.)2009 ,
; רונן ודוויק
2008
לאור כל הממצאים על תרומתם של המשאבים
האישיותיים והסביבתיים להגברת הרווחה
הנפשית ולהפחתת בעיות בקרב ילדים
ומתבגרים, פיתחו רונן ורוזנבאום את
מודל עוצמה - מודל של פסיכולוגיה
חיובית להעלאת החשיבה החיובית,
יכולת ההתמודדות והשליטה
העצמית בקרב ילדים.
מודל עוצמה מבוסס על עקרונות
הפסיכולוגיה החיובית, והוא
נועד להקנות לילדים ובני נוער
מיומנויות לפיתוח שליטה עצמית,
לרכישת תמיכה חברתית ולהפחתת
בעיות התנהגות. מודל זה מורכב
מארבע מודולות בסיסיות. הראשונה,
הגדרה מחדש והבניה קוגניטיבית, היא
מודולה אשר נועדה לעזור לילד ליצור המשגה
חדשה של ההתנהגות שהוא סובל ממנה. הבעיה
מוגדרת התנהגות אשר קיימת מכיוון שהילד לא
רכש כלים לשנותה. השינוי הוא תהליך המתאפשר
דרך תרגול ויישום, כלומר ילד שיתאמן יוכל
להגיע לתוצאות. המודולה השנייה היא הקשר
בין סיבה לתוצאה או, במילים אחרות, הבנת
הקשר בין המוח לבין הגוף. הילד לומד לנתח את
התנהגותו ולהבין כיצד המחשבות הבסיסיות שלו
("אין סיכוי שאצליח ללמוד, אני נכשל תמיד", או
"כולם שונאים אותי, זה לא יעזור") הן מחשבות
אוטומטיות היוצרות רגשות שליליים (כעס, עוינות,
תסכול). ההתנהגות הלא רצויה נובעת מקשר זה
בין מחשבה לרגש.
חשיבותן של מיומנויות שליטה עצמית ותמיכה חברתית להעלאת הרווחה הנפשית בקרב ילדים