12 / 64
12
2010
ינואר
עט השדה
פרופ' תמי רונן רוזנבאום
הרווחה הנפשית (או, במילים אחרות, האושר של
הילד) הייתה מאז ומתמיד נושא מרכזי אשר
העסיק חוקרים, מחנכים ומטפלים, אולם בשנים
האחרונות מוצגים נתונים מדאיגים ביותר על
רווחתם הנפשית של הילדים.
בדוחות שהוגשו למשרד הרווחה בשנים האחרונות
הוצגו נתונים קשים על מצבם של ילדים בישראל
הנתונים במצבי סיכון, הזנחה וסכנה, ועל ההחרפה
;2008 ,
שחלה במצבם של ילדים בישראל (בן אשר
.)2006 ,
שמיד
המאמר מציג את חשיבות הטיפול בילדים ואת
הצורך לדאוג לרווחתם הנפשית ומציע להתבסס
על מרכיבים מתוך עקרונות הפסיכולוגיה החיובית
- כדי לשפר את רווחתם הנפשית של הילדים
באמצעות פיתוח חוזקות אישיות וסביבתיות, כגון
שליטה עצמית ותמיכה חברתית.
הצורך בטיפול בילדים
מהפניות לשירותי חינוך, בריאות
50%-
יותר מ
ורווחה בעולם כולו, ובישראל בפרט, הן פניות של
ילדים ובני נוער. בסקירה שנערכה בארצות הברית
מהילדים סובלים
22%-17%-
מצאו קזדין וחבריו ש
מבעיות התפתחותיות, רגשיות, והתנהגותיות
.)
Kazdin
, 1993, 2000;
Kazdin & Weisz
, 2003(
ילדים מגיעים לטיפול מסיבות שונות, בהן הקשורות
להיות הילד מקור לבעיה ולבעיות בתפקודו (כגון
בעיות קשב, משמעת, התנהגות ואלימות), בעיות
שהילד פיתח בשל היותו קורבן להתנהגות האחרים
(ילדים מוכים, מוזנחים), או שהילד הוא השעיר
לעזאזל במשפחה, הקליינט המזוהה, המסב את
.)
Ronen
, 2007
b
תשומת הלב לבעיות המשפחה (
) נתונים
2006 ,
בישראל הציג דוח שמיד (שמיד
ילדים הוגדרו
330,000 .
קשים במיוחד על הילדים
ילדים מתוכם לא קיבלו כל
165,000 ,
בסיכון גבוה
ילדים חיים במשפחות מסכנות,
135,000-
עזרה, ו
שם הם חווים תדיר אלימות בין ההורים.
נתונים קשים אלו מציגים את ההכרח לחקור
ולפתח דרכי התערבות הולמות כדי לשפר את
מצבו של הילד ואת רווחתו הנפשית.
מטרות מרכזיות בטיפול
בילדים
מעבר לדאגה לשלומו של הילד, הבאה לידי
ביטוי בהבטחה שהילד יהיה במסגרת המתאימה
ובמקרה הצורך יועבר לאומנה יומית, אומנה,
משפחה מאמצת או מוסד, הטיפול הישיר בילד
מתאפיין בארבע מטרות מרכזיות: הפחתת בעיות
ששכיחותן גבוהה מדי (כגון היפראקטיביות,
אגרסיביות), הגברת התנהגויות ששכיחותן נמוכה
מדי (מיומנויות חברתיות, מיעוט פעילות בשל
דיכאון, בדידות או הימנעות), הפחתת חרדה
(פחדים, חרדות ופוביות) וזירוז תהליכי התפתחות
.)
Ronen
, 1997(
שנים רבות התמקדו העוסקים בטיפול ישיר
בילדים בעיקר במטרה הראשונה - "התנהגות
יתר", בניסיון להפחית אלימות, עבריינות,
היפראקטיביות ואימפולסיביות. ילדים הסובלים
מסוג כזה של בעיות מתקשים להשתמש במודל
של עיבוד אינפורמציה כדי לשקול ולתכנן את
התנהגותם, הם חסרים יכולת להשתמש בדיבור
עצמי ופועלים באופן אימפולסיבי בלי להשתמש
בתיווך של מחשבה. הטיפול בהם התמקד בניסיון
חשיבותן של מיומנויות שליטה עצמית
להעלאת הרווחה
ותמיכה חברתית
הנפשית בקרב ילדים
פרופ' תמי רונן רוזנבאום
היא ראש מרכז מחקר
ע"ש רנטה אדלר לחקר
רווחת הילד והגנתו,
ביה"ס לעבודה סוציאלית
ע"ש בוב שאפל,
אוניברסיטת תל-אביב
רווחתו הנפשית של הילד עומדת במוקד המחקר וההתערבות. מחקרים
מצביעים על קשר בין רווחה נפשית לבין מצבי מצוקה שונים בקרב ילדים.
המאמר מנסה לענות על השאלה כיצד אפשר להבטיח רווחה גבוהה
בקרב ילדים גם כאשר הם חשופים למצבי לחץ ומצוקה, ומציע שני
סוגי משאבים התורמים לשמירה על הרווחה: שליטה עצמית כמיומנות
אישיותית נרכשת, ותמיכה חברתית כמיומנות סביבתית.