9 / 68
לצד הסיוע האישי לתלמידים העולים, בית
הספר פועל ליצירת זהות משותפת. “הקושי
הוא בעיקר בניסיון לגבש חברה אחת, מאוחדת,
ישראלית בלי הפרדה בין הקבוצות שונות”,
מסירה זברוסקי. “בניסיון לעשות זאת אנחנו
מכניסים תכנים כמו למשל לימוד שירי ארץ
ישראל, מארגנים משחקים משותפים, ובנוסף
החל מכיתה ג’ ניתנת לתלמידים במה כיתתית
שבה הם מציגים בפני חבריהם את ארץ המוצא
ושפת המוצא שלהם, משתפים אותם בחוויות
ובזיכרונות, ומציגים לפניהם חפצים שהביאו
משם. הייתה תלמידה שהביאה אלבום פרידה
מהארץ שעזבה וזה ריגש את כולם. הם מעלים
דברים בעלי ערך רגשי בעבורם וחשוב מאוד
לאפשר להם לשתף ולשמר זיכרונות טובים
מהמקום ממנו באו”.
רקע תורני משותף
הרב זוהר ואנונו מקרני שומרון משמש כרב
בית הספר מאז הקמתו: “עברנו מספר גלי
קליטה בעשור האחרון. רוב התלמידים הגיעו
עם רקע מסורתי ויש להם הכרות עם מנהגים
וחגים יהודים, אבל ישנם מעטים שמגיעים
ללא רקע כזה ויש לאפשר להם להשלים את
החסר מבחינה תורנית. יש קבוצות שאני נותן
להן מכיתה ד’ והלאה שיעורי תגבור ביהדות,
ויש תלמידים שמשתתפים אצלי גם בלימודי
גמרא. אנחנו מקיימים גם פעילויות משותפות
של תלמידים והורים סביב
נושאים משתנים כמו למשל
רחל אמנו, האבות, פורים, טו”
בשבט.
“במסגרות אלה מצרפים הורים
ותיקים שיסייעו לעולים בהבנת
הדברים הנאמרים במפגשים.
לקראת החגים מסייעים
להורים להבין וליישם את
נושא החגים היהודים. מדובר
בשלושה מפגשים בני שעתיים
המתקיימים בבית הספר עצמו.
יש לציין כי בתחום התורני
אנחנו נעזרים בוועדת ההורים
ובאולפן שבבית הספר”.
עברית שפה קשה
התלמידות שנה פריצווה וחיה
בוקובזה הגיעו לפני קצת
למעלה משנה מצרפת. “קשה
לי עם המבטא בעברית, הוא
שונה מהמבטא הצרפתי, צריך
להסתגל לזה” אומרת שנה, וחיה
מוסיפה: “יש לנו כאן הרבה חברים וחברות
שבאו מצרפת. חלק מהם לפני חמש שנים.
זה מאוד עוזר. אנחנו רוצים ומשתדלים לדבר
בשפה שלנו ולא לוותר עליה, למרות שהעברית
היא שפה יפה שאני אוהבת אותה מאוד”.
יונתן מגדל, תלמיד כיתה ו’, הגיע לפני כשנה
מסאן פאולו בברזיל: “אני בעיקר אוהב את
המקצועות הטכנולוגיים שיש בהם שימוש
במחשב ואייפד. וגם קל יותר להבין אותם.
העברית היא לא שפה קלה בשבילי אבל
המורות וגם החברים מאוד עוזרים לי לדעת
ולהבין אותה טוב”.
גרי סילם, תלמיד כיתה ה’, הגיע מצרפת,
לפני שנתיים: “יש כאן הרבה חברים טובים
ולא משנה מאיפה אתה מגיע. אתה משתלב
כי יש כאן אווירה מאוד טובה ללימוד וגם
■
לחברות”.
יהודית מסינג,
מחנכת כיתה א’
ורכזת רצף גנים:
“בשלב הראשון של
הקליטה מתקיימת פגישה
ראשונית עם הילדים. בכל
כיתה אנחנו יוצרים לילד
העולה קבוצת שייכות, לפי
שפת האם. אם יש ילד
שדובר איטלקית הוא ילמד
עם ילד שדובר איטלקית.
מניסיוננו, זה מקל על
העולים. עם זאת בכיתה
עצמה נעשות פעולות
במטרה להפגיש את
העולים עם ילדים נוספים
בכיתה”
בשיעור רובוטיקה
יהודית מסינג, מחנכת כיתה א’
אייר תשע"ז
9