8 / 68
אייר תשע"ד
8
יעקב ברחובות. הרב עסיס הגיע לבית הספר
לאחר ששימש שבע שנים כמנכ"ל מוסדות
"אהבת ישראל" בבית שמש, ועשר שנים
כמנהל ממ"ד יסודי ביד בנימין. הרב עסיס
מדגיש שרוב ההורים רצו את לימודי המחול
כבר בהתחלה.
"אלו הורים תורניים עם ראש פתוח והבנה
לחשיבות הנושא. בתחילה היו הורים שחששו
משילוב התחום בבית הספר, בשל דאגה שזה
יבוא על חשבון הצד התורני או הלימודי,
אבל כשהם ראו את ההישגים של הבנות הם
התחברו לזה מיד, וכיום אין הורה ולוּ גם
אחד שלא מצדד במקצוע. ההורים שותפים
ומעורבים מאוד, עמלים עם הילדים בצורה
אינטנסיבית, גם בהיבט החינוכי, גם בהיבט
התורני וגם בשאר המקצועות".
המחול משולב בכל פעילויות בית הספר.
במסגרת קבלת שבת בבית הספר, מופיעות
הבנות בריקוד או בתרגיל תנועתי. בנות כתות
א' מופיעות בריקוד ותנועה ביום קבלת הסידור
והחומש שלהן. בנות כתה ו' מופיעות ביום
'בת המצווה' שלהן בהופעה המשלבת מחול
ודרמה, הופעה שנוצרת לאחר חשיבה ותכנון
בין המחנכות למורות המחול והדרמה.
בסוף השנה מופיעות כל הבנות מכיתות
א'–ו' בפני אמהות, אורחות וצוות בית הספר,
בערב שכולו ריקוד ומחול, הצגה של יצירות
מחול שעבדו עליהן במהלך השנה. הבנות
נהנות משיעורי המחול. נועה מזל מכיתה
ה': "אני מתרגשת בשיעור. זה נותן לי משהו
שאין בשיעורים אחרים: חופש, אוורור, חיים,
כיף". תהילה קינן, אף היא מכיתה ה': "הריקוד
משחרר אותי, התנועות נותנות לי יכולת לדמיין
ומשפרות את הגמישות שלי. גם כשאני מותשת
מהלימודים, פתאום בא הריקוד והתרגילים וזה
משחרר אותנו מכל העומס והעייפות".
ברוח הרב קוק
הרב עסיס מסביר את הגישה שעומדת מאחורי
פתיחוּת בית הספר לנושא האמנויות בכלל,
ולמחול בפרט: "בית הספר שם דגש על הצד
הרגשי חברתי, וזה ייחודו: קידום האמנויות
כדי לתת מקום אישי לילדים ולפתח את
האינטליגנציה הרגשית. יש דיון מאוד מעמיק
בין גדולי ישראל במאות השנים האחרונות
כיצד יש להתייחס לצד האמנותי. בעבר היו
ששללו אותו באופן מוחלט בגלל סכנות כמו
עיסוק בגשמיות וביטול תורה, אבל הרב קוק
הסביר שלא רק שהעיסוק באמנויות אינו אסור
ואינו בדיעבד, אלא הוא רצוי מלכתחילה.
באיגרת ששלח לבית הספר הגבוה לאמנויות
בצלאל בשנת תרס"ח הביע הרב את דעתו
בדבר חשיבות האמנות".
הרב קוק התייחס אמנם בדבריו לתחומי
הספרות, הפיסול והציור, ואולם הרב עסיס
מאמין כי הדברים נכונים לא פחות, ואולי אף
יותר, לגבי תחום המחול. "העשייה בשיעור
מחול היא לא רק כדי לרקוד אלא סביב מסר,
הבעה של מחשבות ושל רגשות. החיבור בין
הרוח לבין הגשמיות, בין הגוף לבין הנפש,
מרומם את הנפש וגם את הגוף, והכול נעשה
תוך כדי לימוד והבעה של סוגיות ערכיות".
לצד הפתיחות למחול, דואגים בבית הספר
לשמור בקפדנות על גדרי ההלכה, בהנחייתו
של רב הישוב. הרב עסיס מבהיר כי בשנים
האחרונות הובהרו הדברים מהצד ההלכתי
והכול יודעים מה מותר ומה אסור. "אין יותר
דילמות בנושא כי הדברים הרבה יותר ברורים.
הבנות יודעות לבוא עם מכנסיים בתיק ולפני
השיעור הן לובשות אותם בחדר הסגור. הן
יודעות להסיר את המכנסיים אחרי השיעור, והן
תמיד מופיעות עם מכנסיים מתחת לחצאית.
גם המוזיקה בשיעורים אינה לועזית".
כחלק משמירת הצניעות, הבנות מופיעות
בפני נשים ואמהות בלבד, ואפילו המנהל נמנע
מלצפות בהופעות המחול. כך לדוגמה, בערב
השיא שבו מופיעות הבנות בהופעה מסכמת,
הגיע עסיס בתחילת הערב כדי לומר דבר
תורה, ולאחר מכן יצא מהאולם.
המורה לאמנות, נירית מוסנג’ד
המורה לדראמה, איילת כהן
אלישבע כיאט, המורה
למחול (למעלה): "אם
בזמן הלימודים חשבתי
שצריך ללמד מחול רק
את מי שרוצה ללמוד
את המקצוע, היום אני
מאמינה שצריך ללמד
את כולן ולהתחיל בגיל
צעיר. מחול כולל בתוכו
נושאים כמו בריאות
הגוף, הכרת הגוף וקשר
בין גוף לנפש. בשונה
ממוזיקה ואמנויות
אחרות, אמנות המחול
היא עדיין בחיתוליה
בעולם הדתי, ואני
מאמינה שהיא יכולה
לקדם ולהעשיר את
התלמידות"