≥±
Ì È „ Á Â È Ó † Ì È Ë ˜ È Â ¯ Ù
הטכניון. מימין לשמאל: ויקטור צ'רנוב - מסטרנט
באווירונוטיקה, עינת סולי - מסטרנטית
בביוטכנולוגיה, צחי זיידנברג - סטודנט במדעי
המחשב, אלון אלטמן - דוקטורנט בתעשייה וניהול,
גלעד ברזילי - סטודנט בהנדסת חשמל, חדוה
מוסקוביץ' - מסטרנטית בארכיטקטורה, עמית צור
- סטודנט לביואינפורמטיקה, רביד ברק - סטודנטית
בפקולטה לפיזיקה.
נציגי הטכניון הגיעו לחצי הגמר באליפות הדיבייט
האירופית לאוניברסיטאות, שנערכה באפריל
בדורהם, בריטניה.
באליפות האירופית השתתפו שמונה חברים
מהטכניון - שלוש קבוצות ושני שופטים. ויקטור
צ'רנוב וגלעד ברזילי העפילו לשלב חצי הגמר. נושא
הדיון היה: "בית זה יאסור פרסומות למזון מהיר
באירועי ספורט". בתחרות ניצחה קבוצה ישראלית
מהמרכז הבין תחומי בהרצליה.
מועדון רטוריקה ודיבייט - זהו שמו של אחד
המועדונים הייחודיים הפועלים בטכניון. המועדון,
שנוסד לפני כחמש שנים, מעלה על נס את תרבות
הדיון, ופועל בשיתוף פעולה עם עמותת "שיח ושיג"
הארצית, ובתמיכת לשכת דיקן הסטודנטים.
גלעד ברזילי, חבר המועדון, מסביר כי מדובר בסוג
של "ספורט רטורי", השואב ממסורות הפרלמנט
הבריטי. המשתתפים נדרשים לטעון בעד או נגד
נושא נתון מראש. הנושאים עשויים להיות, לדוגמה:
"בית זה יאסור על ניסויים בבעלי חיים" או "בית
זה מאמין בחוקה לישראל". מילות הפתיחה
הקבועות - "בית זה" - לקוחות גם הן מהשיח הבריטי,
שבו הכוונה לבתי הפרלמנט.
בכל דיבייט ישנם שמונה משתתפים, המחולקים
ÌÈÁÎÂÂ˙Ó†‡Ï†Ì˙ȇ
במיטב המסורת הבריטית. נציגי הטכניון עם טוני ברנסטיין, מנהל אגודת דורשי הטכניון בבריטניה
לארבע קבוצות של שניים - שתי קבוצות בעד,
-
ושתיים נגד. צד-הבעד נקרא ממשלה, וצד-הנגד
אופוזיציה. הדוברים עולים לפי הסדר, דובר בעד
ואחריו דובר נגד, ונושאים נאומים בני 7 דקות.
במהלך נאומם מופנות אליהם שאלות מהצד שכנגד,
והדובר רשאי לבחור אם להשיב.
במועדון הדיבייט הטכניוני חברים כ-52 איש, ממגוון
תארים ופקולטות. בתמונה למעלה מופיעים נציגי
‰ÓÏȈ†¢˙¯Á‡†˙ÈÂÂÊÓ†ÔÂÈÎˉ¢†ÌÂÏȈ‰†˙¯Á˙†˙¯‚ÒÓ·
·˘ÁÓ‰†ÈÚ„Óφ‰ËϘىӆÔÓËÎφ¯ÂÈχ†˙ÈË„ÂËÒ‰
˙„‚‡†È„ȆÏÚ†‰‚¯Â‡†˙¯Á˙‰††Æ˙‡Ê‰†‰ÂÓ˙‰†˙‡
ÌÈË„ÂËÒ‰†Ô˜È„†ÌÈË„ÂËÒ‰
˙¯Á‡†˙ÈÂÂÊÓ
52...,28,29,30,31,32,33,34,35,36,37 17,18,19,20,21,22,23,24,25,26,...1