Table of Contents Table of Contents
Next Page  14 / 66 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 14 / 66 Previous Page
Page Background

עט השדה

2012

פברואר

14

פירוש מודל התיווך מטיל אור על גורמי הסיכון ברי השינוי להשמנת יתר בילדים, שבהם ניתן יהיה לטפל בעתיד.

מן ההשפעה של הערכת חסר של אימא לגבי מצב המשקל של הילד

10%

בהשפעת תיווך מובהקת שולית, כ-

שלה, במקרה של עודף משקל והשמנת יתר, הוסברו באמצעות חוסר פעילות גופנית מצידו של הילד. כדי לשנות

את הסיכון להשמנת יתר בקרב ילדים נדרש שיתוף פעולה מצדן של האימהות. לפיכך, שינוי תפיסת האם את

מצב המשקל של הילד שלה עשוי לסייע להפחית את שעות חוסר הפעילות הגופנית ומכאן שימלא תפקיד חשוב

במניעת השמנת יתר ובטיפול בה.

עישון הורים בהווה נקשר לעודף משקל ולהשמנת יתר. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים מגרמניה

) וישראל, שהראו קשר תגובה-למנה בין מספר

Harding et al., 2008

), בריטניה (

Apfelbacher et al., 2008

(

). עישון של ההורים יכול להיות חלק ממקבץ

Huerta et al., 2006

המעשנים בבית לבין הסיכון להשמנת יתר (

דפוסי התנהגות לא בריאים, הגורמים להשמנת יתר, והמיוצגים גם על ידי תזונה לא מאוזנת וחוסר פעילות

גופנית. מדד נוסף לקיומו של מקבץ דפוסי התנהגות לא בריאים היה בקיאותה של האם בנושאי תזונה וחשיבותה

של ארוחת הבוקר. הקשר שנמצא בין מודעות נמוכה לבין עודף משקל והשמנת יתר בילדים נידון במסגרת

). לפי מסגרת זו, ההשכלה משפיעה על הבקיאות ועל האמונות

Sobal, 1991

תיאורטית, שהוצעה על ידי סובאל (

המובילות להרגלי סגנון חיים בריאים חשובים, הקשורים בעודף משקל ובהשמנת יתר.

למחקרנו יש מספר מגבלות. היות שמדובר במחקר חתך, איננו יכולים להסיק מסקנות על הקשרים הסיבתיים

בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים או תפיסות אימהיות לבין השמנת יתר או עודף משקל של הילדים. זאת ועוד, לא

נאספו נתונים לגבי מספר גורמים נוספים, כמו למשל גנטיקה, מאחר שהיו מעבר להיקפו של מחקר זה. מאחר

שבחרנו להתמקד במעמד חברתי-כלכלי נמוך, איננו יכולים להכליל את התוצאות לכל הילדים בגיל בית הספר.

עם זאת, מטרתנו העיקרית הייתה לחקור את הנתיבים הייחודיים, שיאפשרו להסביר את השכיחות הגבוהה

באופן לא פרופורציונלי של השמנת יתר באוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. המדגם שלנו היה הומוגני

מבחינת מעמד חברתי-כלכלי, ולכן לא מצאנו הבדלים סטטיסטיים בעת שערכנו השוואה לפי גורמים חברתיים-

כלכליים בין ילדים עם משקל תקין לילדים עם עודף משקל או הסובלים מהשמנת יתר. ייתכן שהיינו מוצאים

הבדלים אלה אילו כללנו באוכלוסיית המחקר טווח רחב יותר של רמה חברתית-כלכלית.

סיכום

המחקר מלמד, שעודף משקל והשמנת יתר שכיחים מאוד בקרב ילדים ישראלים בגילאי גן, בני ארבע עד שבע,

מרמות חברתיות-כלכליות נמוכות וכי קיים קשר חיובי בין נתון זה לבין הערכת חסר של האם לגבי משקלו של

הילד ועישון של ההורים. שעות של חוסר פעילות גופנית עשויות להסביר את ההבדל בין הערכת החסר של

האם לגבי משקלו של הילד שלה לבין משקלו בפועל. ניפוי תפיסות אימהיות שגויות לגבי המשקל של ילדן,

ודפוסי התנהגות לא בריאים של ההורים ושל הילד (לדוגמה עישון ושעות של חוסר פעילות גופנית) עשויים

לסייע לתכניות מניעה עתידיות, המיועדות להורים לילדים בסיכון ובכך לעודד משקל בריא בקרב ילדים ממעמד

חברתי-כלכלי נמוך. יתרה מכך, שינוי תפיסת האימהות לגבי מצב המשקל של ילדן עשוי לסייע להפחית את

הסיכון לעודף משקל ולהשמנת יתר באמצעות הפחתת מספר השעות של חוסר פעילות גופנית של הילד ודפוסי

צריכת המזון הלא בריאים, שהיו קשורים עם השעות של חוסר פעילות.

הכרת תודה

מחקר זו נערך בשיתוף פעולה עם ארגון הג'וינט-אשלים - העמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ובני נוער

, לשעבר ראש הקהילה לתכניות

M.Sc

במצבי סיכון ובני משפחותיהם, ירושלים. תודה מיוחדת לעדינה פרידמן,

בריאות בארגון אשלים, שיזמה את הפרויקט ולכל צוות הג'וינט.

אנו מודים למשתתפי המחקר על נכונותם לשתף פעולה ועל סבלנותם וכן למשרדי החינוך והבריאות ולרשות

המקומית על תפקידם בקידום הפרויקט.

ולבסוף, תודה לאנשי המנהלה, לעוזרי המחקר, למתאמים ולמראיינים: זינה ברוך, מרים ברמי, אפרת רדאי, חן

רוזליו, אסנת טנג'י-רוזנטל, מעיין יעקובוביץ ואפרת זך.