15 / 40
ניהול קופות גמל
לעובדי הוראה בע”מ
דמי הניהול נמוכים,
והעמיתים - נהנים!
כשכספי החיסכון שלך נמצאים בקופות הגמל ”גל” ו”כלנית”,
יש לך סיבה טובה להרגיש בטוח.
- החברה המנהלת את קופות הגמל,
גל
”גל” ו”כלנית”, פועלת שלא למטרות רווח.
בשנת 4102 דמי הניהול היו עד %12.0,
בעוד שהממוצע בקופות הפרטיות ובחברות ביטוח היה מעל %08.0
אל תתנו לדמי הניהול ל”חסל” לכם את הרווחים...
בקופות ”גל” ו”כלנית”
האחריות לתוכן המודעות חלה על המפרסמים בלבד. הסתדרות המורים אינה נושאת בכל אחריות לאמור בהן.
www.galgemel.com מוקדהקופה: 2606077-30 פקס: 6395515-30 אתר:
GAL@fibi.co.ilאי-מייל:
שאת לא יכולה, ותעצימי את
החלקים שאת יכולה לשנות".
זה לא פשוט לעזוב
ולשחרר, מודה מורס. "את
רוצה להקיף את התלמיד,
לחבק אותו, לאהוב אותו, לקחת אותו הביתה להגן
עליו. אבל את צריכה להבין שיש דברים שהם
לא בשליטתך. התפישה הניהולית שאני מקדמת
בבית הספר מנסה לברר איך אנשי חינוך יכולים
להשלים עם עולם חסר. כי בעולם הזה תמיד
חסר משהו. לכן, דרושה שלמות פנימית כדי לא
להיכנס לייאוש. להיחשף לכל הרפרטואר, להכיל
את הצער והקושי כהוותו. להסתכל לו בעיניים.
לא להיבהל ולהבין שלא הכל עובד בחיים. אבל
לעצמי לעשות את הסדר ואת המיון. אני קוראת
לזה 'להעלות את המעלית מהבטן לראש'. איך
נותנים מענה לחלקים הרגשיים כדי לצאת מזה
חזקים, ואיך ממנפים את הקושי למקומות טובים,
למקומות של עזרה".
שני פורומים נוספים מיועדים למורות
החדשות. האחד הוא מפגש בהנחייתה של
מורס עם משולשי החונכות והמורות. במפגש
זה מעלים מקרים לדיון ושואלים עליהם שאלות.
שם דנים, למשל, בקושי של מורה עם תלמיד
ספציפי, שמפריע בכיתה ולא מקבל את סמכותה.
"אנחנו לרוב שואלות שאלות ולא נותנות
תשובות. את נכנסת עם שאלות ויוצאת עם
שאלות: מה את יכולה לעשות? איפה זה פגש
אותך מבחינה רגשית?".
מסגרת נוספת להתפתחות היא סדנת למידה
הכוללת ארבעה מפגשים תחת הכותרת "חדר
מורים לומד ומתפתח". השנה, כל דיון בסדנה
נפתח בהקרנת סרט. "כל המפגשים האלה
מייצרים מסגרות שבהן המורה מתקרב לעצמו.
רק כשאדם מתקרב לעצמו הוא הופך לאיש חינוך
טוב יותר", אומרת מורס. היא מספרת על מורה
שהיתה מוצפת ובפגישה אתה פרצה בבכי. "אחרי
שנרגעה, שאלתי אותה 'איך אנחנו הופכות
את הדמעות שלך לתוכנית עבודה'. הדמעה
היא סיפור רגשי, והתוכנית היא סיפור פרקטי.
"שינויים זה דבר לא קל, יש גם כאב",
היא אומרת לאחר הרהור. "חלק מההורים לא
הבינו בהתחלה, זה לקח זמן. אבל אני יכולתי
לראות את התהליך כמה שנים קדימה. אני
לא רואה אותו רק כאן ועכשיו, כי חינוך זה
ריצה למרחקים ארוכים. אני רואה את התמונה
שמתעצבת באופק. אין ספק שהצלחת בית הספר
היא גאווה קהילתית, וכיום אנחנו על סף שינוי
קהילתי. וזה מרגש.
"תמיד האמנתי שבדרום תל אביב - למרות
המורכבות הסוציו־אקונומית, למרות נקודת
הפתיחה הנחותה לעומת מקומות אחרים -
אפשר לעשות שינוי יחד עם הצוות והקהילה.
לכן רציתי לנהל כאן דווקא. להראות שאין
סיבה שהילדים שלומדים כאן לא יגיעו
לאותם הישגים".
מרגלית מישל שכטר,
"נרקם
מורה ותיקה:
בבית הספר מערך חניכה
לא שגרתי. כשאני יושבת
עם מורות, אנחנו לא
מדברות על מספרים,
אלא על דילמות שונות -
משהו שקרה עם הורה,
עם תלמיד או עם שניהם.
כשהייתי מורה צעירה
סמכתי בעיקר על החושים
שלי. זה לא היה קל״
מפגש מורות בבית הספר. מימין:
ענת קושניר, מרגלית מישל שכטר
ואיה פרסר
15
שיעור חופשי
>
יוני 5102