26 / 68
אייר תשע"ד
26
מחקרים שעוסקים בנושא זה
120-130-
כ
ובשנים האחרונות היא עוסקת במשפט יהודי
ומוסלמי באימפריה העות'מנית. בין השאר
היא בדקה את היחס של חכמי איזמיר להמרת
דת ולמלשינוּת שנחשבת עבירה מבחינת
ההלכה. מתברר שהיו באימפריה יהודים
שהתאסלמו בגלל לחץ חברתי. במקרים רבים
הגבר התאסלם אולם אשתו נשארה יהודיה.
במקרה כזה, אם הגבר הוסיף לגור באזור יהודי
ונשאר נשוי לאישה היהודייה, התייחסו אליו
רה אחרת אליה התייחסו חכמי
ֵ
ב
ֲ
בסלחנות. ע
איזמיר בסלחנות היא קידושין שלא מרצון או
עלילות קידושין. מתברר כי ברוב המקרים
מסוג זה הקהילה שמרה על סודיות ואמצעי
הענישה היה נישואין או פיצוי כספי.
קהילת ארם צובא
המחקר הגדול של פרופ' מקובצקי עוסק
בקהילה היהודית של ארם צובא, היא העיר
חאלב בסוריה. המחקר ראה אור בהוצאת יד
בספר שכותרתו:
2012
בן צבי והתפרסם בשנת
"עיר של חכמים וסוחרים: הקהילה היהודית
."1800 – 1492
בארם צובא
במאות השש עשרה עד השמונה עשרה הייתה
חאלב אחת הערים החשובות של האימפריה
העות'מנית והמסחר בה פרח. היו בה
קונסוליות זרות שהעסיקו יהודים רבים, דבר
שהביא לפריחה בסחר עם אירופה. לעיר הגיעו
יהודים מספרד ומאיטליה. היהודים מאיטליה
כונו בשם פרנקוס והם היו מבשרי המודרנה
של המזרח התיכון. הגברים התחילו לקצץ את
הזקנים והנשים שנחשבו למתקדמות ביותר,
הצטרפו לקבלות הפנים בקונסוליות. זו הייתה
קהילה עם עוצמה כלכלית ורוחנית, שהונהגה
שנה על ידי רבנים ממשפחת
200
במשך
לניאדו עד הרב האחרון שהיו לו רק בנות.
פרופ' מקובצקי מספרת כי הקהילה היהודית
בחאלב הצטיינה בחכמיה ובסוחריה. "זו הייתה
קהילה עם משפחות רבות של עילית למדנית
ורבים מחכמיה עסקו במסחר בינלאומי. בין
השאר עבדו עם סוחרים אנגלים וצרפתים. הם
סחרו בכל דבר אולם בולט העיסוק בתבלינים,
בגדים ואריגים".
בקרוב ייצא לאור ספר נוסף של פרופ’ מקובצקי
– מהדורה מדעית מוערת של ספר שו”ת בשם
‘בית דינו של שמואל’ שכתב ר’ שמואל לניאדו
מחאלב, שהיה סוחר גדול וגם רב העיר במשך
.18-
שנה, במחצית הראשונה של המאה ה
50
כתב היד נמצא בספריית “כל ישראל חברים”
בפריז, ופרופ’ מקובצקי מסבירה שהוא הגיע
לשם מפני שבחאלב לא היה בית דפוס. רב
ביקש להציל
19-
בשם ששון שפעל במאה ה
מספר כתבי יד מהעש, בחר להעביר אותם
לספרית כי”ח. לדבריה, גם כּמרים מצרפת
כתבי יד מחאלב,
19-
ומאנגליה רכשו במאה ה
פרופ’ מקובצקי,
120-
שפרסמה כ
מחקרים, עוסקת
בשנים האחרונות
במשפט יהודי ומוסלמי
באימפריה העות’מנית.
בין השאר היא בדקה
את היחס של חכמי
איזמיר להמרת דת
ולמלשינוּת שנחשבת
עבירה מבחינת
ההלכה. מתברר שהיו
באימפריה יהודים
שהתאסלמו בגלל לחץ
חברתי. במקרים רבים
הגבר התאסלם אולם
אשתו נשארה יהודיה.
אם הגבר הוסיף לגור
באזור יהודי, התייחסו
אליו בסלחנות”
מוסלמים עם שורשים יהודיים
אחת מעבודות המחקר שנכתבו במחלקה למורשת ישראל עוסקת בקהילות הפתאנים
במרכז הודו – מסורות, מנהגים וזיקתם אל עשרת השבטים. העבודה נכתבה על ידי אייל
, תושב בית אל, אב לשישה וסב לארבעה,
52
בארי, בהנחיית פרופ’ אמנון שפירא. בארי בן
עובד במרכז לבבה כיועץ חינוכי ומטפל ומנחה בכתיבת עבודות באוניברסיטת אריאל.
במהלך טיול תרמילאים שעשה בהודו. עם חזרתו
2004
הוא נתקל בפתאנים בשנת
לארץ, פגש את הרב אליהו אביחיל, שעוסק שנים רבות בחקר עשרת השבטים, וסיפר
לו שמצא אנשים שהם ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים, מידות שלפי חז”ל משייכות
לעם ישראל. “הרב אביחיל אמר לי שהמסורת היהודית רואה בהודו את אחד היעדים
העיקריים במסלולם של עשרת השבטים”, מספר אייל בארי. הרב אביחיל שלח אותו
לבדוק את קהילת הפתאנים שיושבת באזור קשמיר בצפון, ובאזורי רג’סטאן ואוטר-
פרדש בצפון מרכז הודו. במסגרת מחקרו הוא פגש את ד”ר נברס גאת אפרידי, מרצה
ליהדות באוניברסיטה בעיר נוידה, פתאני שהביא אותו לכפר מולדתו.
“הפתאנים הם מוסלמים ולפי המסורת שלהם התאסלמו בעקבות מפגש של המלך קיס עם
הנביא מוחמד. הם אומרים כי המלך קיס היה מצאצאיו של המלך שאול. אחד ממנהגיהם
הבולטים הוא ההימנעות מלשאת נשים מוסלמיות, על אף שהם עצמם מוסלמים. הם
נישאים רק בתוך השבטים. מי שמתחתן עם מוסלמית מחוץ לשבט, מנודה. מנהג אחר
וסודי הוא הדלקת נרות ביום חמישי בערב. הם מתייחסים לנרות כאל דבר מקודש. מי
שלא התרחץ מנוע מליהנות מאור הנרות. גם מי שהוא מחוץ לקאסטה לא יכול ליהנות
מאורם, ולכן הם אסרו עליי לצלם את הדלקת הנרות ואפילו לא את הנרות הכבויים”.
שנה וכן
700-
ו
500
במסגרת המחקר נחשף בארי לאילנות יוחסין של הפתאנים שהם בני
לשירת הנשים שיש בה שירים רבים המוקדשים לנביא אליאס (אליהו). “היה קשה מאוד
להיכנס לאקדמיה עם נושא מחקר כמו הפתאנים, שנדחה על ידי רוב האוניברסיטאות”,
היא אומר.